|
העגורים עורגים ולא הורגים,
ברדת יום אורגים חץ זהב בשמים
|
כשרוח מזרחית מחזירה את החול אל הים
אובדים צעדיך במרחב האי-שם,
ועולות מחשבות בקצף הגל
קופצות ורוחפות על נתזיו.
|
|
|
- "את מאוהבת
ביוני".
- "לא אני לא!"
- "כן את כן.
תזרקי לו חזיה
בהופעה."
- "מה?! אני
לא."
- "את כן. כבר
נראה."
סתם אחת,
בדיאלוג תמוה
למדי עם ידיד
שחושב שהוא
מבין. |
|
