|
הגלים בנו מכים ופתאום מבינים
נשארנו רק אני וכוחות עליונים
ומגיעה תובנה שהדפים נגמרים
ושוב משתכתב את "מחזה החיים"
|
מגע קטיפתי שאותי מכסה
נותן השראה למוחי הפורה
לוקח אותי למקומות רחוקים
עולם של אגדות עם נסיכה ואבירים
|
שדות רחבים של בדידות
באמצע מדבר אי שם בגלות
בתוך נחל אכזב בעונה הגשומה
אני פרח מיובש מת מצמא
|
|
|
תמיד כשאמרתי
משהו מחוכם אמרו
לי שאני גאון.
לקח לי שנים
להבין שהם
אומרים את זה רק
כדי להפסיק
להקשיב לי. |
|
