|
ינואר 91' תחילת מלחמת המפרץ.
את אמא שלה פינו מבית חולים אחרי יומיים עם ממד
לתינוקות ביד. למרות שבכלל לא התכוונה להכניס לשם את
ילדתה, זה נראה לה פסיכי מידי.
לפי הסיפורים בלילה השני להיותה בבית, באמצע הלילה
אכלה, ופתאום אמה שמעה ברדיו ססמאות מלחמה
"נחש צפע"
יום למחרת אביה נסע להיות חלק מהכוחות הלוחמים.
כל המלחמה לא נכנסה לחדרים מוגנים,רק הייתה על אמה
במסדרון הבית עטופה בסמיכה ומחובקת אל גוף אמה.
מאז היא חיה את חייה ברעננה, עם שני הורים אוהבים
ועוד שני אחים גדולים שרק שומרים ודואגים, ולמרות כל
זאת היא עדיין מצפה שיהיה לא קשר יותר טוב איתם, או
עם אנשים בכלל, כי המזל שקיבלה הוא מזל שנסגר.
את החינוך שלה קיבלה מהבית ומהצופים, והיא מודה על
כל שניה שנהפכה להיות מי שהיא היום!
כשנגמרת שנה מסתכלים על ההתחלה
בוכים,
צוחקים,
מתבאסים,
מרוצים.
|
|
|
רציתי לעשות
ניתוח לקיצור
קיבה ובאתי
לאיזה דפקט אחד
שהרדים אותי,
ואני לא יודע מה
הוא עישן לפני
הניתוח, אבל
המפגר הזה במקום
לקצר לי את
הקיבה קיצר לי
את שלפוכית
השתן, מאז כל
חמש דקות אני
חייב להשתין.
עמוס מהמוסד
בדרך להשתין. |
|
