|
אני מתחילה להבין מה אתה בעצם ומי אתה וחושבת שוב מה בכלל
מצאתי בך ואיך בכלל חשבתי שיש בינינו ידידות אמיתית.
אתה צבוע! כמה מגעיל אותי להסתכל לך בעיניים ולדעת מה אתה באמת
חושב עלי אבל לא אומר מה שאתה רוצה להגיד אבל מתאפק.
|
יושבת עם עצמי
המחשבות עפות בראש
שוכבת על המיטה
מנסה שלא לבכות
|
בית מפח
משפחה מברזל
עננים מפלדה
ושמש אלומיניום
|
הייתי עוד ילדה כשהכל התחיל
הייתי עוד תמימה ולא ראיתי
איך הנוף משתנה לי מסביב
איך השמיים נצבעים בלהבה
|
פעם הייתי כלואה בתוך החלומות של עצמי
מפחדת לצאת מתוכם שהקסם יגמר
|
כלום כבר לא משמח אותי, כלום לא גורם לי להרגיש שום רגש שהוא
לא דיכאון עמוק וגם כשאני חושבת שאני כבר מחוץ לדיכאון ומחוץ
לבאסה אני נופלת חזק יותר ויותר בכל פעם!!!
|
אני לא יודעת מי החליט מה היא אהבה אבל הוא לא עשה את זה כמו
שצריך.
עובדה שהרבה אנשים לא יודעים מה בדיוק הם מרגישים.
אני חושבת עליך המון, הנה, עובדה שאני כותבת לך.
אני מתגעגעת למרות שהיינו ביחד היום איזה שש שעות.
|
פעם בחיים מותר לי להתפרע, את לא חושבת?
לא, ברצינות! כאילו שאני לא עייפה כבר מכל מה שהיה השנה, מכל
מה שעבר עלי וגם עליך.
מגיע לנו המון כבוד על זה שעמדנו בזה בצורה מדהימה.
איך הנה עוד שניה כל הגועל נפש הולך ונגמר.
|
אם העולם היה עובד על שלט רחוק, יכולנו להפסיק להריץ קדימה
ואחורה, לכבות ולהתחיל מחדש, והכל היה הרבה יותר מתוכנן. הכל
היה ידוע מראש ובלי תסביכים, מריבות ואהבות נכזבות, ובלי
פציעות וחבלות, ובלי עצב ובלי כאבים.
|
|
יש אי שם
מישהו יורק עליך
מישהו עליך כלל
לא שם
יש אי שם
יש אי שם
מישהו משתין
עלייך
מישהו ירצח אותך
מחר
יש אי שם
אז אל תישן
הלילה
שונאים אותך
נורא
תנעל טוב את
הדלת
וסגור את
המנורה
זוזו לסטרי,
דוקטורנט
לפילולוגיה ואנס
סדרתי בזמנו
הפנוי |
|