|
הלוחשת בלילות
מסתפקת במועט, רק אהבת הרגע.
דהירה פראית על מינוטאור אגדי.
גופך בכפי חפנתי
אלא שליבך תאוותי
|
אתה הנפלא בגברים
לא בגלל שריריך
|
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
