[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דפנה דרוקר
דפי דרוקר Dafna Drucker 2006

 dafi

אל היוצרים המוערכים על ידי דפנה דרוקראל היוצרים המעריכים את דפנה דרוקר
דפנה (דפי) דרוקר, ילידת רמת-אליהו ראשון-לציון
1969.
יצור יצירתי יוצר. החלה את דרכה בתחום האמנות
הפלסטית, למדה ציור, רישום, עיצוב גרפי, צילום, איור

ועסקה בעיצוב גרפי ואינטרנט. הכתיבה תמיד ליוותה
אותה, יומנים, שירים, מכתבים וסיפורים קצרים.
תחום ביטוי נוסף היה המוסיקה, כזמרת אלט במקהלה
הקאמרית תל אביב ויוצרת מקורית.
ב-2005 יצא לאור ספר הביכורים "יום אחד...", ספר
שירה.
יום אחד... תפרסם ספר שני.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
... והיא אחוזת להבות, וכל המכשיר הזה אחוז להבות, אך הן
נמוכות וקרות, כמו אש קטנה שמתפשטת מאוד לאט ואינה שורפת מייד.
במקום להילחם באש, אני נוטלת נייר לבן ועיפרון ומנסה לכתוב לך
כמה מילים שבוערות בתוכי אך העיפרון אינו מחודד ואינו מצליח
לכתוב דבר.

זכרונות
החיוך האופטימי שלבשתי לכבוד המעמד נמחה ממני כשיצאתי מדלת
החנות, שטרות אחדים בכיסי, התרמיל הכבד על גבי ודמעות פורצות
בפראות מעיניי המושפלות אל המדרכה. איני זוכרת מה התנגן אז
בראשי, או שמא רק דממה מעיקה נותרה, והד המילים שהשארתי שם.

אהבה
לפעמים, בינה לבין עצמה, תוהה דנה מה תעשה בסיפור הזה, בפרק
המוזר, כבד- המשקל וטעון הרגשות הזה, בנתח הכואב והמתוק הזה
בחייה.
את חבילת המכתבים, התצלומים, שירי האהבה והפתקים שהשאירו זה
לזו בבקרים, טמנה גבוה- גבוה בארון כששתי גזירות מרחפות עליה:
שריפה או משמ

אוטוביוגרפיה
עדי וליאת כבר הפסיקו לבכות וגם אני מרגישה קצת יותר בטוחה.
"אימא, המקקים לא יכנסו לכאן?" שואלת ליאתי ישירות כדרכה,
ואימא אומרת "לא, הם יישארו בחוץ ואנחנו נשאר כאן בפנים ונעשה
ישיבה משפחתית


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
כאשר
עכשיו כשאני נושאת את קולי
בהיכל התרבות של ראשון עירי
נער שיכול היה להיות בני
קורא לי 'מזדיינת' ותוקף אותי...

אהבה
דומה שכבר תמו מילות אהבתי
ומעתה נותרו רק מעשים.
בדל חיוך כאשר איש אינו ער לנעשה
ויברציות קוסמיות חובקות
מוסיקה שמעולם לא עלתה על הכתב
רומן רומנטי סוער
שטרם הונח על המדף.

אהבה
ולפתע - מצמידות אותי כל-כך חזק אליך
שאני חשה כל כפתור בבגדיך
ננעץ בעורי לנצח -
כל תפר בחולצתך הלבנה פורם בי מיתר

אהבה
זו אני שמשילה את השריון מעל חזי,
ואת המגן ואת חרב הדמעות הארוכה.
זו אני שניצבת מולך עירומה, שותקת, מביטה, מתפללת, מחכה.

אהבה
ואני רק רציתי לחבק חזק
את ראשי להניח על חזך
לשמוע את שפתיך מבטאות בשקט
את המילים הצורחות בתוכי לקראתך:

יחסים
הבטת בי בסקרנות כבתופעת טבע מופלאה
הר געש שהחל מתפרץ
נחשול שגואה ומציף את החוף
ולא ניסית לעצור או להדוף
כאילו רק חיכית למדוד
כמה משקעים של מים מלוחים
הבחורה הזאת מסוגלת לייצר.

אהבה
יום אחד אגיש לך מתנה קטנה
עטופה בנייר תווים מקומט
תיבה קטנה כקופסת גפרורים
נעולה במפתח סול

צמד שירים
לו יכולתי הייתי אוספת שורשי המסועפים
ונסה עם הרוח למקום אחר
אולי לגינתו של האיש
שידע ללטף את קליפתי
ולגרום לפירותי להבשיל אליו
ליפול לחיקו

אהבה
סוף-סוף זכיתי לשמוע את קולך החם שר לי
את הסרנדה הנפלאה הזו שהיא גם המנון
ומושיט לי את ידך ומושיט לי את חיי
ושנינו נעלמים כילדים חסרי דאגה
בהמון.

וידוי
הרבה יותר קל לדבוק במציאות המקומטת
המושלכת על הרצפה
מאשר להביט למעלה על ענני החלומות המתועבים מעלינו
כבר שנים...

אהבה
עם ליל אצא לקונן על הגבעות
לבכות על ההרים את עלבון גופי המאוכזב

אמונה
המלאך השומר עליי
מן הקור
המלאך עוד ער,
עוד דולק בחלונו האור.

כמיהה
I'm holding you tight in my mind,
Please come back soon and be kind.

יחסים
אביר בעל דמות היגון
בדידותך בשלי נגעה
כאבך עם כאבי

אהבה
אני רוצה לשהות שם בשבילך לחבק ולפנק
ולהצחיק ולרתק ולהזין ולהאמין ולומר לך, אח גדול ויקר
אני אוהבת אותך, עכשיו ועוד רגע ומחר

אהבה
אם נגזר עלי לבכות
שיהיה זה לפחות
על כתפיו

ארנק ריק
תיק מלא חלומות
תוכניות
תווים
חשבונות...

"...שברי עצמות חשופים נוצצים בחושך
מעידים שפעם היו כאן חיים וחלומות
ועכשיו נותרו חורבותיו של בית רפאים..."

מצב
לובשת כל יום מחדש את השריון הפשוט
המגן עלי מפגעי הרגישות
מתפקדת כראוי וכיאות
במלוא הסבלנות והעצמאות.

אינטרוספקטיבי
מבוכים נבוכים מוליכים אותי
לילות וימים נדהמים מעירים ומרדימים אותי
צועדת צועדת במעלה הגבעה
הגב כואב, אצבעות הרגליים כואבות
בנעלי ההליכה
אבל יודעת -
משהו טוב יקרה
בסוף כל זה.

יחסים
הקריינית הודיעה
כי הושלם הקילומטר הראשון של גדר ההפרדה.
מיום ליום מתארכת הגדר
מיום ליום גובהת החומה

יחסים
פקעות של תקווה
זרעים של אהבה
תראה, שמשהו עוד יפרח

אהבה
לא אשכח.
אני מבטיחה.
איך אוכל?
התוכל אתה?

אהבה
הזמן נעצר כשנשאבתי למטה
לעברך
עיניך מלמטה נישאות אלי בשירה חרישית
בלתי נשמעת אך נוכחת כמו אור
עוד מעט והייתי נופלת לאחור
עוד מעט...

רומנטיקה
פיסת קרבה
דוגמית חיבוק
רפרוף שפתיים
בשפתיים

הילדים שבתוכנו מחפשים אהבה
מחפשים חברים
היתכן שנמצא את כל אלה יחדיו
כשני בוגרים?

שכול
כי אין לנו ארץ אחרת
ואין לנו אהוד אחר
ברית עולם עמך כרתנו
ואין כמותך משורר...

רומנטיקה
משהו חייב לקרות
מישהו חייב לבוא
להעירני בנשיקתו הסוחפת
כי אני הולכת ושוקעת
נעלמת

אהבה
את כל התשוקה שאפשר לדמיין
ממטיר לבי החוגג אל הקרקע היבשה הסדוקה
של המציאות.

אהבה
כל אבחת קשת על מיתרי הכינור
כל מגע עדין על קלידי העוגב
מקרבים אותי אליך.

אהבה
בכל פעם מחדש את חולמת אולם ענק וריק
גופך פסנתר כנף לבן מהדהד ואז שותק
וארבע ידיים חמות מלטפות את קלידייך
ואז תזמורת שלמה פועמת בעורקייך

אהבה
תרועות קרן-היער
שלחו אצבעות חמות מבעד לסריג הרך
שסרג הנבל.
כשדיבר על אהבה

וביום ההוא ויבואה המלאך מיכאל
וירא את עיניי ויקרא בשמי
וביום ההוא אקומה מעפר יומי
ואראה כי טוב...

יעלה נא, אם כן ויבוא, המנצח החדש על סימפוניית חיי
על תזמורת הבית המתאמנת לקראתך כבר שנים ומתכוננת,
חזרה גנרלית
ליצירת הבכורה המופלאה מכולן...

געגוע
יש לי כל-כך הרבה למה להתגעגע
הלוואי והיה לי גבר אחד
לשוב אליו

אהבה
דיברנו לשון אל לשון
וכף יד אל גב
את כל אשר בינינו זרם
האצבעות ניגנו בלהט
את כל אשר מעולם
לא נכתב

יחסים
ורק הראש מתמלא במוסיקה שמימית
לצליליה אתם רוקדים ואלס סוער מול קהל
וסרטים הזויים על מציאויות מקבילות
בהם הוא שלך, ממלא את החלל

געגוע
הנה עוד מעט
אטפס במדרגות
ואישי יפתח לי את הדלת
אל מה שהיה כל-כך בית.

"שלום, אני תום"
אתה מציג עצמך בביטחון לפני זרים
והם מחייכים ולפעמים קצת המומים,
לא מצפים.

בתולת האבן הלבנה
מגג הכנסייה
משקיפה אל הסביבה
מקוננת אל החוגגים

געגוע
כשליטוף שלך יגביר
את דופק עורקי
כשתבוא
כשתהיה שלי

אינטרוספקטיבי
בעיצומו של החורף אני חשה בתוכי את הניצנים חסרי המנוח
מתמלאים ונדחקים
מתחת לעורי, חסרי סבלנות

הרהור
למה אי אפשר
לקטוף קצת מהזריחה הורודה
כדי להחזיק ביד ולקחת הביתה -
מאחר שמאחור נשאר רק האפור החדגוני

כמיהה
בימים כאלה הדמעות
לא מפסיקות לשטוף כל רגע נתון
הן מתרפקות על דלתות הנפש והחיק
רק מחכות להזדמנות להתפרץ פנימה
ולמלא את החלל הריק

געגוע
לשוני נדבקת לחיכי
כאשר אני רואה אותך
ובקושי מצליחה לומר שלום
אך היא מתגעגעת נואשות
ללשון שלך.

אהבה
חום הקיץ המתהווה לעיתים מצליח
לסחוט מאיתנו דוגמית של חיוך
דוגמיות מתוך ניסוי רב שנים,
ניסוי וטעייה אפשריים:
הנצליח לרקוד יחד ואלס
הנצליח להיות חברים?

אתם חבשתם בזהירות את כל עור גופי הכווי
ולא ידעתם מיהי האשה הזו
ואת מי היא אהבה וכמה

עצב
לאות עמוקה רחבה
צריבה פנימית
אנחה חנוקה

יחסים
הבטת בי בעיניים שחורות חודרות וחמות
סדקים זעירים נבקעו בי לאורך החומות
מעטפת המגן הזדעזעה, התקמטה ונשרה
נותרתי חשופה

אהבה
עודך לצידי
בדופק שבתוכי, בניצוץ שבעיני
בברק-מחשבותיי
בתנועת אצבעות המלטפות
אותיות מזדקרות
על פטמות המקלדת

הרהור
נעלי חורף שטרם נרטבו בגשם
שפתיים שטרם נרטבו בנשיקות

אהבה
ואולי מוטב לנו להמשיך לכפות
בכבלים עבים ורצועות עור
את האהבה הזו הסוררת שאיננה במקומה
עד כמה
נצליח להתכחש למה שנרקם
למה שנרשם
למטה ולמעלה ע"י כוחות נשגבים?

אהבה
שתרחיב את לבך
תרכך מבטך
תאיר את פניך
אליי

ערפילי
יש לי ערפל בקול
זה לא מתאים לרנסנס,
הכל היה אז איטי, צלול ושקוף
איזון מושלם, פרספקטיבה מדויקת
וזה לא מתאים למכלול
שיש לי ערפל בקול,
זה הורס את השקיפות בקווים
זה מאפיל על האור הטהור בתווים
ומה אעשה -
הן יש לי ערפל בחיים?

אינטרוספקטיבי
געגועים מייבבים בי כמקהלה של גורי חתולים נטושים
בליל סופה

אהבה
וכבר שפתיים נצמדות לגילוי הנשיקה
וכבר נושרים בגדים על הרצפה
טעמים וניחוחות חדשים נעורים,
כשאצבעותיך מנגנות על עורי
יצירה חדשה
ושמה תשוקה...

געגוע
סולו אלט, איטי ונוגע, ישאל בכאב <עד מתי אמשיך להתגעגע?>
סולו טנור, נרגש וכואב, ישאל <עד כמה בכלל אפשר להתאהב?>
סולו באס, יציב ובוטח, יזכיר <עם הלב אסור להתווכח>

הרהור
כמו קשרים בשיער
מסובכים לי משקעים מקשרי העבר
אני חייבת לגזור את מה שהשאירו בי

רומנטיקה
לבטח נשים רבות כבשת בכח המילים לבדן
ואני אשה של עיניים גדולות פקוחות
מצלמות כל הזמן...

יחסים
שרוטה וחבוטה אני נופלת
מעולפת מיובשת על המיטה
מנסה לכבות בי חלומות
למחוק בי זיכרונות
טריים, ריחניים ומתוקים כמו לחם לבן
שנקנה זה עתה וכבר עבש
וכבר יבש ונזרה ברוח
למאכל היונים.

אהבה
בדיונות אינסופיות של בדידות -
נווה-מדבר מתוק ומרווה
של זיכרונות השפתיים
האצבעות

הרהור
כגבר בשר ודם
הושט לי זרוע מסוקסת
כבעל נאמן
תן לי כתף חסונה

אינטרוספקטיבי
כן, אני מבינה
שגם בגיל העמידה עוד צומחים בי דברים.
כמו בדידות
אצלי היא כבר טיפסה לתקרה.

געגוע
היה בו כל האושר הרוחני
שאפשר לדמיין,
שמענו יחד מאהלר,
מאמאס אנד פאפאס ועוד הרבה יותר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הוא ואני
ישבנו זה לצד זה כאילו לא התנפלנו זה על שפתי זו בתשוקה ובלהט
כה גדולים לפני חמש שנים. ישבנו זה לצד זו עם הקפה והסיגריה
והחיוכים המנומסים.

אהבה
כמה אני מתגעגעת אליך, נשמה. כמה רוחשות בי המילים שלא אמרתי
לך, הנשיקות שלא נתתי לך, האהבה שצמחה בי וזרמה בי אליך ללא
קול. התשוקה והפנטזיות שמעולם לא גיליתי לך.

היפרדות
זה לא שאין לי לפעמים חששות, חרדות, חלומות רעים. זה לא שכל-כך
נעים לישון לבד במיטה הזוגית בלילות הקרים האלה, עם כל החלל
הריק הזה לצידי. וזה לא שאין דברים טובים אצלו להתגעגע אליהם.
ודאי שיש. אבל בסך הכל טוב לי יותר עכשיו.

יומן
להיכנס לאוטו שלי באלגנטיות, לאחוז בהגה של חיי ולנווט אותם
בעצמי.
עכשיו אני על הסוס, אוחזת במושכות במו-ידי. עוד טחנת רוח
הוכנעה לבסוף.

הוא ואני
והפחדים מעיבים. מה אם זה רק סקס וזהו. מה אם הוא משקר לי
ומנצל אותי לצרכיו הרגעיים ולבסוף יזרוק וזה יכאב כל כך. או
יחזור פתאום לאשתו. או ימצא מישהי אחרת, צעירה יותר, רווקה.
או שסתם ירצה ליהנות מהחופש החדש לשם שינוי. להתפרפר כמה
שנים.
בשלב הזה עוד קצת קשה

מכתב
מלאכי היקר,
אני כותבת לך עכשיו מכתב שלא אוכל לשלוח לך מבלי לקחת סיכון
גדול ואני לא אקח אותו. אבל אני פשוט חייבת לכתוב את הדברים
לפני שאתפוצץ.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הבן שלי מבקש לצאת מהאמבטיה.
אני מבקשת לצאת מהבדידות.


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
קריקטורה
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
קולאז'
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה
השכשוך הקריר הזה, צופן סוד ועונג


לרשימת יצירות הציור החדשות
פורטרט
אל היצירה
אקריליק על בד, ינואר 2003.

אקריליק
אל היצירה
ציור מודל 1989

אקריליק על קאנווס
אל היצירה
ציור אקריליק על בד.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
צביעה דיגיטלית
אל היצירה
איור לסיפור שטרם נכתב.
רישום בטוש על נייר, סריקה וצביעה בפוטושופ.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
לפעמים עולות לי דמויות. אינני יודעת מי הן ומניין הן באות.
אבל יש להם זהות ותווי פנים מאוד ברורים.
לפעמים אני מביטה בפניהן ועולים בי שירים.

קולאז'
אל היצירה
עיבוד בפוטושופ (מקינטוש) של דמות אדם שגירתה את דמיוני.

קולאז'
אל היצירה
קולאז' בפוטושופ המשלב עיבוד תמונה, ציור וטקסט מתוך שיר
שכתבתי בהיותי בת 16.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
איור תמים בטוש על נייר שלבש צורה צבע טקסט ותוכן בפריהנד
מקינטוש.

צביעה דיגיטלית
אל היצירה
איור בטוש על נייר, נסרק ונצבע בפוטושופ.

צביעה דיגיטלית
אל היצירה
איור בטוש שחור על נייר, נסרק ונצבע בפוטושופ (מקינטוש).


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
ג'אז

אלוהים, אני הלכתי וכשלתי
אנ'לא זוכרת כמה פעמים
עבדו עלי הגשם והשמש
והרוח, כן, גם היא...

בלדה

העולם הופך למקום
שיש בו יופי וטוהר וחום...

ווקאלי


בלדה

"כשחיוך שלך יחזור להפציע ולזהור
כשמבט שלך יחדור את חומות הצער והשחור
כשליטוף שלך ישמור על גופי מהקור
כשתחזור
כשתחזור....."




אני מוכשר
לכן אני מובטל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 22808. בבמה מאז 5/5/03 5:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדפנה דרוקר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה