|
זולגת טיפה אדומה על רסיס
של שבר מראה הנתלה בבסיס
|
נושך נושך ולא מרפה
עד זוב דם
|
לפסק רגליים ולשתוק
זה מה שאתה רוצה
|
בתחושה מרה שזה הסוף...
איני יודעת איך אוכל בלעדייך
איך אתן לזיכרון לחלוף...
|
והדמעות זולגות
מלחחות את כריתו
|
|
|
לפעמים כששלי
מוצצת אני נהיה
מה זה צמא, ואז
אין מי שתביא לי
משהו לשתות.
החבר של שלי. |
|