|
זולגת טיפה אדומה על רסיס
של שבר מראה הנתלה בבסיס
|
נושך נושך ולא מרפה
עד זוב דם
|
לפסק רגליים ולשתוק
זה מה שאתה רוצה
|
בתחושה מרה שזה הסוף...
איני יודעת איך אוכל בלעדייך
איך אתן לזיכרון לחלוף...
|
והדמעות זולגות
מלחחות את כריתו
|
|
|
מה יש להוסיף?
תשר, גשר, תדר,
שבר... |
|
