|
זולגת טיפה אדומה על רסיס
של שבר מראה הנתלה בבסיס
|
נושך נושך ולא מרפה
עד זוב דם
|
לפסק רגליים ולשתוק
זה מה שאתה רוצה
|
בתחושה מרה שזה הסוף...
איני יודעת איך אוכל בלעדייך
איך אתן לזיכרון לחלוף...
|
והדמעות זולגות
מלחחות את כריתו
|
|
|
9/4/2000
יומני היקר!
נורא לא נוח לי
עם השתל החדש
(מתוך "יומניו
של בז'ז' ימני,
הקטן יותר מבין
השניים") |
|
