|
השמיים סגורים
הדלת נטרקת
הולכת לישון וכבר לא מתחרטת
ולכן אהובי, האם בפעם האחרונה
למעני למענך
נכבה את האור ונדליק את השקט
|
שותה עם כל השוטים את עצמי לדעת
לשקוע לשכוח
בתוך כאב והמולה
הראש סחרחר, אני עולה
עם מישהו שמחבק אותי
זה בטח לא אתה
|
|
|
אין כמו למות
במדים של צה"ל
עם תואר רופא,
כיפה על הראש
ואלוהים
כתירוץ.
ברוך גולדשטיין
מוצא נחמה
דמגוגית. |
|
