[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דפ כהן
 
דפנה.


אל היוצרים המוערכים על ידי דפ כהןאל היוצרים המעריכים את דפ כהן
כל כך קשה לה,
כל קשה לה לפעמים,
כל כך קשה לה לפעמים לומר שרע לה.

תמשיך להסתכל קדימה,
שהגוף לא ייפול לצד.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
משקלך היכה במזרון ועוד פעם הקפיצים האיצו בי לעלות מעלה, מטה,
מעלה, מטה.
עשרים דקות אחרי זה מצאתי עצמי ערומה מבלי שבכלל רציתי, ואתה
האצת בי לעלות מעלה, מטה, מעלה, מטה.

ייסורים
הלב שלי שבור.
שבור לרסיסים קטנים.
הלב שלי עשוי מזכוכית.
עוד לא הבנת שהוא עשוי מזכוכית?

זוגיות
"בסדר..." לקחתי את ידו, נשקתי לה.
אוף, חתיכת תחמנית זונה. תפסיקי. זה לא יקרה.
הוא עמד לקום, היסס. משכתי את ידו בחוזקה. זה או הכל או כלום.
הוא נשכב עליי והכל עצר מלכת. מה עושים עכשיו?

את הטוב שמרתי לסוף.
נדמה לי שהסוף מתקרב,
ואין, ולא היה שום טוב.

השמים, הוריו הצייתנים שלרוב שוגים בהחלטותיהם, כל כך חשקו
שלבנם הממורמר יהיה טוב, כך שתמיד בחרו את הטובים ביותר שיארחו
לו חברה מענגת, ואת הרעים, לרוב, השאירו למטה.
יום אחד ביקש הענן המרושע: "אתם רואים אותו שמה?..."


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
וזה לא שאני מכירה אותך כבר שנים
רק יום, יומיים, מקסימום שלושה
ומבלי לדעת עליך יותר מדי פרטים
יש לי כזאת... יש לי כזאת תחושה

איך הסתבכתי, אתם לא מאמינים
הגעתי למצב מוזר שיותר מחמישה באותו זמן
בי מאוהבים.

אכזבה
אכפת לו, כי בחורף הרבה מתים
אחרת מאיפה באים כל הגשמים?
גשמים זה סך הכל כאב,
כאב של אלוהים

עצב
אל תבכי ילדונת
הכל יסתדר
אל תבכי קטנטונת
יש מקום אחר

עצב
רחוק מכל השתיקות השורפות
רחוק מכל הדממה
הדממה שרוצחת אותה
ומשמידה לה את הנשמה

געגוע
החיים הרבה יותר קלים
כשאתה ילד מתוק וקטן
כל יום עובר עם תמימות וציחקוקים
ילד חמוד שבא עם תקוות לעולם

אם רק הייתם מבינים
שהכל אצלי זיוף
אותי הייתם עוזבים
וזורקים על הקרקע כמו פרח קטוף

ייסורים
ליבי אינו בטון
לליבי אין שום שריון
שורר בו הרס
ליבי עשוי מגבס.

וידוי
לא ידעתי, כנראה שהן שורפות
המילים שאמרתי לפני כמה דקות
כנראה שעכשיו זה כבר לא ישנה כלום
כעת, לבך כבר שבור ופגום

אכזבה
מה אני אגיד לכם,
חברים מקסימים
איזה טובים אתם
וכאלה תומכים

עצב
מי מכיר אותו?
מי מביט בו ישר לתוכו?
מי לא מנסה להתעלם מהעצבות שבו?
מי לא מנסה לבעוט בהכחדות שלו?

דיאלוג
-"שפתיי קרובות לשלך ידיד מתוק"
-"עייפתי מלחפש נערתי"
-"מדוע אני חשה כי את ליבנו נחלוק?"

ייסורים
דמעה, דמעה
ועוד דמעה זולגת
שורף לי עמוק בנשמה
דמעה, מה את אומרת?

אהבה
החיוך שלי, הדביק אותך גם
מקצה אחד עד סופו של העולם

אהבה
אמא תמיד אמרה לי
שיום אחד אמצע את האדם
שיבין, ירגיש, ויאהב אותי

בדידות
עכשיו לבד
אז מה אם מרגישה קצת רע?
עכשיו לבד
אל תדאגו לי, כלום לא קרה

עצב
מישהו בא, וכיבה לי את המתג בעיניים
ולא נראה שהאור ישוב אליהן. לא מחר, ולא מחרתיים.
תתרחקו ממני לפני שאבכה עוד ועוד, וגם אז הן לא ייפסקו
הדמעות שמעיניי זולגות כאילו דבר אחר בחייהן לעשות לא ידעו

מסתכל מסביב, ונדהם מהמראות
ולבסוף אתה מבין,
כל החששות היו שוות.

אכזבה
בשבילכם היא הכי יפה בגן
בשבילי היא הכי בכל בעולם
המבט הזה שלה שמשרה בי רוגע
להביט בעיניה כלהביט בנגה

יחסים
זו הייתה הרבה מעבר לאהבה,
אפילו סוג של אובססיה מוזרה.
מחמאות ללא קץ והפסקה,
חיבוקים הערכות על יתר המידה.

כשמחת אחד שנבלעה בחגיגת המון
כדמעה שנעלמה בנהר של יגון
היא לבד. היא לבד שם.

רצונו של כל אדם
גורל מר
שלא יהיה מושלם
אפונה מתחת לכר

יין
בחיי, כמה שזה נוח
לשתות עוד שוט, ועוד שוט, ולברוח
לברוח למקום שרק אני מכירה,
עם סוסי פוני והמון אהבה

עברו חודשיים וכלום לא השתנה
מתי תבין,
זה אף פעם לא אותו הדבר
בפעם השנייה.

כי כל מה שהייתי צריכה זה סימן
בשביל להזיל עוד דמעה בשבילך
כי כל מה שהייתי צריכה
זו מילת סליחה - רק ניצן
מדוע לעזאזל הכחשת את אהבתך?

מצב
מן מקום שכזה
לא שחור ולא לבן
בלי מלאך ובלי שטן

עצב
במקלחת, שמתי שמפו על הגוף, בעיקר על הפנים,
שינסו להראות מבריקות ויסבו את כל העצב שבפנים

עצב
עדיין נמצאת פה, לפחות בערך
בורחת, רצה מכאן קילומטרים ולא חוזרת
בורחת למקום שתרגיש שאולי שלמשהו יש ערך
בורחת לפארקים נטושים ושבה בשעה הכי מאוחרת

כשאתה לבד
אתה מרגיש
סתם אף אחד
פיסה של איש


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יסורים
אני רוצה שיגמרו הצרות.
אני רוצה שיתממשו לי חזונות.
אני רוצה שתעוף לי מהחיים.
אני רוצה שבחוץ יפסיקו להכות רעמים.

זכרונות
זה לא הרגש,
זה האגו.
האגו שנרמס תחת גלגליה הקטנים של נערה צעירה שעל הלב שלי
מרגישים כל כך גדולים.

מכתב
בא לי לכתוב.
בא לי לפרוק.

"למרות ששמעת המון קלישאות, את זאת זכור תמיד..."
"לא אאבד את הרגש, האמן לי."
הצד הנאיבי שבי מתעקש.
"זוכר את הפיג'מה החדשה שקנית?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
רגליה שעטופות ברצועות סנדלים זולות מתחת לשולחן זזות.
מרימה חלק מכף רגלה ומטילה את משקלה הכבד מנשוא על עקבה.
הרגל מלאת הוורידים הבולטים נעה לפי קצב של פזמון שנמצא בראש
המצעדים ברדיו ובערוצי המוסיקה, למרות שלעולם לא תודה שהיא
נהנית מהשיר.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה
צולם בדצמבר 2006

שחור-לבן
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה
אמסטרדם, נובמבר 2006.

שחור-לבן
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה
תמונה זו צולמה בסביבות אוקטובר 2006.

דיגיטלי
אל היצירה




בצער רב וביגון
קודר, אני מודיע
בזאת על פטירתי
ללא עת. בן
תשעים ושמונה
הייתי במותי
ומתתי מיתת
נשיקה. יהי זכרי
ברוך.





זקן הבמה החדשה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 66196. בבמה מאז 27/4/06 7:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדפ כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה