|
כל כך קשה לה,
כל קשה לה לפעמים,
כל כך קשה לה לפעמים לומר שרע לה.
תמשיך להסתכל קדימה,
שהגוף לא ייפול לצד.
משקלך היכה במזרון ועוד פעם הקפיצים האיצו בי לעלות מעלה, מטה,
מעלה, מטה.
עשרים דקות אחרי זה מצאתי עצמי ערומה מבלי שבכלל רציתי, ואתה
האצת בי לעלות מעלה, מטה, מעלה, מטה.
|
הלב שלי שבור.
שבור לרסיסים קטנים.
הלב שלי עשוי מזכוכית.
עוד לא הבנת שהוא עשוי מזכוכית?
|
"בסדר..." לקחתי את ידו, נשקתי לה.
אוף, חתיכת תחמנית זונה. תפסיקי. זה לא יקרה.
הוא עמד לקום, היסס. משכתי את ידו בחוזקה. זה או הכל או כלום.
הוא נשכב עליי והכל עצר מלכת. מה עושים עכשיו?
|
את הטוב שמרתי לסוף.
נדמה לי שהסוף מתקרב,
ואין, ולא היה שום טוב.
|
השמים, הוריו הצייתנים שלרוב שוגים בהחלטותיהם, כל כך חשקו
שלבנם הממורמר יהיה טוב, כך שתמיד בחרו את הטובים ביותר שיארחו
לו חברה מענגת, ואת הרעים, לרוב, השאירו למטה.
יום אחד ביקש הענן המרושע: "אתם רואים אותו שמה?..."
|
וזה לא שאני מכירה אותך כבר שנים
רק יום, יומיים, מקסימום שלושה
ומבלי לדעת עליך יותר מדי פרטים
יש לי כזאת... יש לי כזאת תחושה
|
איך הסתבכתי, אתם לא מאמינים
הגעתי למצב מוזר שיותר מחמישה באותו זמן
בי מאוהבים.
|
אכפת לו, כי בחורף הרבה מתים
אחרת מאיפה באים כל הגשמים?
גשמים זה סך הכל כאב,
כאב של אלוהים
|
אל תבכי ילדונת
הכל יסתדר
אל תבכי קטנטונת
יש מקום אחר
|
רחוק מכל השתיקות השורפות
רחוק מכל הדממה
הדממה שרוצחת אותה
ומשמידה לה את הנשמה
|
החיים הרבה יותר קלים
כשאתה ילד מתוק וקטן
כל יום עובר עם תמימות וציחקוקים
ילד חמוד שבא עם תקוות לעולם
|
אם רק הייתם מבינים
שהכל אצלי זיוף
אותי הייתם עוזבים
וזורקים על הקרקע כמו פרח קטוף
|
ליבי אינו בטון
לליבי אין שום שריון
שורר בו הרס
ליבי עשוי מגבס.
|
לא ידעתי, כנראה שהן שורפות
המילים שאמרתי לפני כמה דקות
כנראה שעכשיו זה כבר לא ישנה כלום
כעת, לבך כבר שבור ופגום
|
מה אני אגיד לכם,
חברים מקסימים
איזה טובים אתם
וכאלה תומכים
|
מי מכיר אותו?
מי מביט בו ישר לתוכו?
מי לא מנסה להתעלם מהעצבות שבו?
מי לא מנסה לבעוט בהכחדות שלו?
|
-"שפתיי קרובות לשלך ידיד מתוק"
-"עייפתי מלחפש נערתי"
-"מדוע אני חשה כי את ליבנו נחלוק?"
|
דמעה, דמעה
ועוד דמעה זולגת
שורף לי עמוק בנשמה
דמעה, מה את אומרת?
|
החיוך שלי, הדביק אותך גם
מקצה אחד עד סופו של העולם
|
אמא תמיד אמרה לי
שיום אחד אמצע את האדם
שיבין, ירגיש, ויאהב אותי
|
עכשיו לבד
אז מה אם מרגישה קצת רע?
עכשיו לבד
אל תדאגו לי, כלום לא קרה
|
מישהו בא, וכיבה לי את המתג בעיניים
ולא נראה שהאור ישוב אליהן. לא מחר, ולא מחרתיים.
תתרחקו ממני לפני שאבכה עוד ועוד, וגם אז הן לא ייפסקו
הדמעות שמעיניי זולגות כאילו דבר אחר בחייהן לעשות לא ידעו
|
מסתכל מסביב, ונדהם מהמראות
ולבסוף אתה מבין,
כל החששות היו שוות.
|
בשבילכם היא הכי יפה בגן
בשבילי היא הכי בכל בעולם
המבט הזה שלה שמשרה בי רוגע
להביט בעיניה כלהביט בנגה
|
זו הייתה הרבה מעבר לאהבה,
אפילו סוג של אובססיה מוזרה.
מחמאות ללא קץ והפסקה,
חיבוקים הערכות על יתר המידה.
|
כשמחת אחד שנבלעה בחגיגת המון
כדמעה שנעלמה בנהר של יגון
היא לבד. היא לבד שם.
|
רצונו של כל אדם
גורל מר
שלא יהיה מושלם
אפונה מתחת לכר
|
בחיי, כמה שזה נוח
לשתות עוד שוט, ועוד שוט, ולברוח
לברוח למקום שרק אני מכירה,
עם סוסי פוני והמון אהבה
|
עברו חודשיים וכלום לא השתנה
מתי תבין,
זה אף פעם לא אותו הדבר
בפעם השנייה.
|
כי כל מה שהייתי צריכה זה סימן
בשביל להזיל עוד דמעה בשבילך
כי כל מה שהייתי צריכה
זו מילת סליחה - רק ניצן
מדוע לעזאזל הכחשת את אהבתך?
|
מן מקום שכזה
לא שחור ולא לבן
בלי מלאך ובלי שטן
|
במקלחת, שמתי שמפו על הגוף, בעיקר על הפנים,
שינסו להראות מבריקות ויסבו את כל העצב שבפנים
|
עדיין נמצאת פה, לפחות בערך
בורחת, רצה מכאן קילומטרים ולא חוזרת
בורחת למקום שתרגיש שאולי שלמשהו יש ערך
בורחת לפארקים נטושים ושבה בשעה הכי מאוחרת
|
כשאתה לבד
אתה מרגיש
סתם אף אחד
פיסה של איש
|
אני רוצה שיגמרו הצרות.
אני רוצה שיתממשו לי חזונות.
אני רוצה שתעוף לי מהחיים.
אני רוצה שבחוץ יפסיקו להכות רעמים.
|
זה לא הרגש,
זה האגו.
האגו שנרמס תחת גלגליה הקטנים של נערה צעירה שעל הלב שלי
מרגישים כל כך גדולים.
|
בא לי לכתוב.
בא לי לפרוק.
|
"למרות ששמעת המון קלישאות, את זאת זכור תמיד..."
"לא אאבד את הרגש, האמן לי."
הצד הנאיבי שבי מתעקש.
"זוכר את הפיג'מה החדשה שקנית?
|
רגליה שעטופות ברצועות סנדלים זולות מתחת לשולחן זזות.
מרימה חלק מכף רגלה ומטילה את משקלה הכבד מנשוא על עקבה.
הרגל מלאת הוורידים הבולטים נעה לפי קצב של פזמון שנמצא בראש
המצעדים ברדיו ובערוצי המוסיקה, למרות שלעולם לא תודה שהיא
נהנית מהשיר.
|
תמונה זו צולמה בסביבות אוקטובר 2006.
|
|
|
הנזיר מטליסמן,
הנזיר מבת-ים,
התאספו בבקשה
בקפלה.
הנזיר האלקטרוני
מכנס את אסיפת
הבוקר של מנזר
הסלוגנים
הראשון. |
|
