|
אלמוג נולדה בשנת 1989 וחיה בנצרת עילית.
היא התחילה לכתוב שירים בכתה ה' וככה זה התחיל.
כמו כן היא גם מתרגמת שירים והתחילה לכתוב ספר חדש
בתקווה שתוכל לפרסם חלקים ממנו כאן.
ועכשיו בכל פעם שאני רואה
ילדה קטנה ואבא
אני בוכה
על זמנים שלא ישובו
אבא.
|
אדם הוא אדם,
באשר הוא אדם.
|
השניות עברו,
לא עוד עצב, לא כאב
|
העננים מתפזרים,
הסערה חלפה
|
ואני ממשיכה,
חודש, שנה.
זאת טעות כל כך יפה,
להאמין שיום אחד, בעיניך,
אראה ניצוץ של אהבה.
|
אני עומדת ריקה,
מרוקנת מתוכן, משמחה,
עוד חלום חמק לי מבין האצבעות,
ואפילו אין לי את הכח לבכות.
|
שוחה,
בתוך ים של פחדים,
מנסה להגיע,
אל חוף מבטחים
|
אתה מכיר את הרגעים,
כשנשארים בלי מילים?
|
בלי אולי, בלי כמעט.
אני מעדיפה להיות לבד
|
מהם חיים בלי פרפרים?
חיים חשוכים, אפורים,
ריקים מחיות, מצבעים
|
ולמקום בו אתה נמצא כרגע,
אני לא יכולה לבוא אחריך,
אז נגזר עליי להיות לבד
|
ותהרוג אותי,
אני פשוט לא מבינה,
לא מצליחה,
להבין אותך.
|
נשיקה אחרונה
כואבת אבל מתוקה
וכך אני נופלת
|
הלוואי והייתי יכולה לבטא במילים,
את מה שאני מרגישה כרגע.
לא כל כך עמוק בפנים,
כל החרדות והפחדים שוב צפים.
|
וזה מה שזה
סתם עוד שיר אהבה
שאתה אף פעם לא תראה
|
מה לעשות כשלב נשבר
מה כבר אפשר
כשלב נשבר
|
הטעם היה מר
בתוכי כבר ידעתי
ככה זה נגמר.
|
מהו תו
בלי התו שבא אחריו?
|
ואני תלויה באמצע,
לא חיה, לא מתה,
בתוך עמק צלמוות
|
|
שלום ח. נחמן
ביאליק
ערוך את
הדפיוצר
(עקב עומס,
אפשרויות
העריכה
חסומות כרגע)
אל הדפיוצר שלי |
|