|
איילת היא ילידת '83. חיה בשביל מוזה ומוזיקה.
טוב, קיצצתי קצת מהזבל שהיה פה. אין לי הרבה יותר מה
להגיד חוץ מזה.
"Everybody's got to live their life
and God knows I've got to live mine.
oh william, it was really nothing.
it was your life."
-the smiths.
אור ישן של רגעים מתועדים
מטיל עוד
צללים של ספק.
|
לועגת לך
כשאתה לא כאן
ובכל זאת בלילות
רוצה את הגוף
|
"חלומות נשארים
גם אחרי שאנשים
נעלמים",
שרה לי ג'ול
בטלויזיה.
|
אתמול בלילה חיבקת אותי חזק חזק
כמו ילד שנאחז בדובי באמצע השינה
|
ועדיין סופרת את הדקות
עד ל
משהו אמיתי.
|
הרי כל כוכב רסיס של יום, אלתרמן כתב
|
איך בכינו על זמן ועל
גשם וקור
|
בערב אפור-כחול
במרכז תל אביב
|
תשוקה שמתקפלת לשתיקה
שקט שמתפשט לריקנות
|
הוא היה רק פסיק
כבר מזמן עברתי פסקה
|
ערכתי מסיבה גדולה
בה אורחי הכבוד היו
רחמים עצמיים
|
האקליפטוסים הפיצו ריח משכר, בושם של סתיו.
|
אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
|
|
- ואיפה את
היית כשרבין
נרצח?
"מתחת למדרגות,
בדיוק החלפתי
מח... אה, לא,
הייתי בבית,
ראיתי אסקימו
לימון. היו
צחוקים".
- מישהו היה
איתך?
"אפשר רגע לעשות
טלפון?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמפתיע
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
