|
מפגש אקראי בפינת המלך ג'ורג ולורד דיזינגוף
הייתי שפוף מהיום, התגלת לפניי במלוא הדרך
קראתי בשמך
מזהה אותי
|
נס על נפשי מתהילת אפרוריות הרודפת לילה עטוף גירויים
כוכבים מתגלים בשמיי הסבירות הכללית
הדממה נקטעת כשילד קטן נועץ מבט זועף,לא דומע אך כואב
כשהנוחות מתחילה להעיק כבר אין לאן לברוח
|
אחרי 7 שנים מסתכל לתוך ראשי
מוצא את הנקודה בה השקנו
מעקם הישר לראות עתיד אחר
שואל האם אנו אובייקטיבים
עונה שלא
|
אכן יש נתק כבר זמן מה, סלחתי לך פעם ראשונה השיין יודע שאני
מתגעגע אלייך, למרות הפעם השנייה הנה אני כותב לך שוב. כן זה
רק פתיח, באת לי אתמול בחלום, לא זה לא היה עכשיו זה היה פעם
כשהיינו עדיין מדממים יד אל יד, הלכנו בדרום העיר על דרך אילת
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
אין עליי!
אין עליי!
נו, עכשיו כבר
יש. הלו חבר'ה,
אחד אחד אמרתי!
אפרוח ורוד
בגן החשמל,
שישו ושמחו,
הוא כבר לא
מובטל. |
|
