|
זוהר שכבה לבד, בחושך, מפוחדת עד עמקי נשמתה.
היא ישבה בחדר שלה וניסתה לעכל את מה שעברה לפני שעה. המחשבה
על כך נראתה לה פחות ופחות הגיונית מרגע לרגע.
|
היא ישבה שם. היא ישבה שם ובכתה. היא ישבה שם, על המיטה שלה,
שלפני פחות מחודש שכבה עליה אישה נוספת מלבדה. אבל הפעם, היא
ישבה שם לבד.
|
"היית מאמין?"
זה המשפט הראשון ששאלתי אותו אחרי שחזרנו הביתה.
רצנו המון בגשם ונרטבנו לגמרי, שנינו שקשקנו מקור, אבל במקום
להחליף בגדים או להדליק את החימום רק עמדנו שם וצחקנו.
|
אני שזיפה. כן, כן, מה ששמעתם, אני שזיפה. אני השזיפה של כל
הארץ והעולם וכן, כן, השזיפה שפתחה סניפים בכל הגלקסיות.
|
התחושה הזאת חוצפנית, שהיא באה מגיעים איתה כל הריבים והצעקות
והבכי והדמעות. אגואיסטית, רוצה להיות לבד איתי, לא מוכנה לשתף
בי עוד אנשים, רכושנית, מגעילה. כמוני.
|
רציתי לומר לך שאני מצטערת.
רציתי לומר לך שלא התכוונתי.
רציתי לומר לך שבאמת לא התכוונתי, שרציתי שיהיה לנו רק טוב.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
עוד 1000 ואני
אסיים להיום
גרפומן הסלוגנים |
|
