|
נולד ב84. בעקרון נגד כתיבת שטויות עובדותיות.
אבל תומך נלהב בכתיבת עובדות שטותיות, ולכן:
- כשהוא מתמכר למשהו זה עד הסוף, ואין הכוונה לסמים,
סיגריות, ואלכוהול.
- מוסיקה מניעה אותו. כל שיר יכול להשפיע עליו.
- אוהב יותר להתכתב בSMSים מאשר לנהל שיחות בעל פה.
- סובל לפעמים מדחף בלתי נשלט לפרוזן יוגורט.
- ואחרון, אבל הכי חשוב, אין דבר שהוא אוהב יותר
מלהיות עם מישהי, יחף, בחוף הים, בלילה שקט ומלא
כוכבים.
אם אתם תאהבו את הכתיבה ובאמת תרצו לדעת משהו -
תשלחו לו מייל - הוא ישמח.
עוד מכונית חולפת מולך, שוב אותו משחק מעצבן עם ידית עוצמת
האור. השיר הבא הוא כבר השיר שלנו, ב"ה" הידיעה. את מכירה
אותו טוב, בקטעים שבאמת מזכירים לך אותי את כמעט צועקת עם
הזמר...
|
חדר גדול, אור ממכוניות חולפות חודר דרך החלון וגורם לשיער שלה
להראות מושלם, אבל הגיע הזמן ...
|
לחגי, נמאס מהחיים, מאז שזרק ונזרק, זיין וזיינו אותו, ירד
וירדו לו, הוא מרגיש שהחיים הם קצת חסרי טעם. חגי הוא בחור
ישיבה, בחור חשיבה, בחור עם ראש על הכתפיים, ככה אמא אמרה לו.
אבל חגי לא מסוג אנשי הישיבה שהכרתם עד היום...
|
לחמם אותך,
בימים של חורף,
בחדר שלך,
במילים שלי,
בחיבוקים של נצח.
|
אני מאלה ששומרים פתקים,
פתקים עם מסרים, ועם תכנים.
פתקים עם תקופות שהייתי רוצה לחזור אליהן.
פתקים עם אהבה שסחפה עד אינסוף.
|
עוד יום עובר, והחיים? החיים עדיין אותו דבר. תחושה של וידאו
גיים, צריך להמשיך ללכת. אפשר לקפוץ שמאלה וימינה כדי להמנע
ממכשולים אבל בתכלס הכל אותו דבר. להתעורר בצהריים, אני יודע
שכבר מאוחר, אבל אני מת להשאר במיטה...
|
אז מה?
שוב להתחיל לכתוב לבמה? אחרי שלוש שנים מלאות שלא כתבתי?
לא קל בן אדם, פשוט לא קל.
|
כן, כן, יש כאלה בינינו...
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
זה ממש מפתה
העניין הזה עם
הדרישה החוזרת
לסלוגן
מתחכם...
זה נותן הרגשה
טובה.
היפנוטי |
|
