|
חיה ומביטה מסביב.
מתפעלת מהעולם, ומנסה להשאר צלולה.
אוהבת כל כך הרבה, ורוצה לעשות הרבה
חולמת בעיקר.
שוב חשבתי עליה, אותה אחת שהשפיעה עליי כל כך הרבה, אותה אחת
שידעה עליי יותר ממני. אותה אחת שאני לא הכרתי אותה כלל. האחת
שהייתה קרובה אליי יותר מכולם, ואילו אני הייתי כל -כך רחוקה
ממנה.
|
דם מלבי לא מנעת, ואויר מראותי לא רוקנת
|
את הרגשת ולא פצעת-
לא חרשת בהרהוריי.
|
אולי אם אבין לא אבכה עוד לעולם?
והדמעות זולגות. והבכי ממשיך.
טוב, עדין, רך ומרגיע.
|
אלוהים כל-יכול, אלוהים מרושע
אלוהים הוא טוב, אלוהים הוא אישה
אל חנון ורחום,
"מי, אלוהים?! סתם המצאה!"
|
מנורה קטנה דולקת
גוף
חתול
סדין לבן.
|
הפעם יהיה לה איכפת, לא כמו אז, כשהיא עזבה אותי. הפעם היא לא
תשאיר אותי לבדי מול כל העולם, בודד, עם כל השאלות חסרות
התשובה.
הפעם אני לא אוותר. הפעם, היא נתנה לי עוד הזדמנות. הפעם אני
אוכל להוכיח את עצמי.
הפעם היא תרצה אותי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אם כל יוצר בבמה
יתרום שקל, נוכל
לקנות לבועז
רימר חיפושית,
לא החרק, האוטו. |
|
