|
אני היא הבועה
שכולם מפחדים ממנה
ומנסים לצאת ממנה
או מנסים לפוצץ אותה.
לאן שאלך - בועתי איתי,
מבט חודר יעלים אותה
ומבטי שלי
יבכה סבון.
סצנת נוף סוערת מתרחשת כרגע על חוף הים. הנוף - אותו נוף של כל
חוף-ים. עונת אמצע הקיץ היא זו, והעננים ברחו מפני אימת השמש
למזג-אוויר אחר, של ארץ רחוקה וקרה מדי. ליד קו המים, על גבול
ההירטבות, בגבול הארוך בו אפשר להשאיר טביעת רגל בחול והיא
תיעלם בין הגלים
|
חצי שקר קטנים
אנחנו יורים אחד בשני
כמו קופידונים קטנים
בדירה בינונית בחור נידח
|
אשתוק.
כי אדע
שזאת הדרך היחידה
בה אתה יודע לאהוב.
|
הציפורים והדבורים הביאו לי
את בשורת הקיץ מאוחר
מדי, כשאני הייתי כבר
באמצע החמסין עם שפתיים
|
חומות ידיים, אצבעות ומפרקים
בשילוב איברים קטלני בגובה החזה.
|
לא רק התאפקות פוקעת כשיח -
גם הלב יכול להתפקע פתאום.
הדם יזרום, והבכי יריח
|
אני כחומר בידי היוצר כשאנחנו ביחד
ואתה מעצב אותי כפי שתרצה
בגחמה רגעית.
|
אבא אוהב אותי מאוד,
לכן יגלגל אותי בשמיכה
כמו הסיגריה שלו
(שהוא אוהב
יותר ממני)
|
לאן שאלך - בועתי איתי,
מבט חודר יעלים אותה
ומבטי שלי
יבכה סבון.
|
אם אשכחך חיוך קסמים,
מה יהיה לי
חוץ מעור ועצמות?
|
לחקור ולהפנים את החטא,
להכות את החטא על החטא,
לפני שאדקור את החטא
בסיכות מעצמותיי הזקנות.
|
אמות פעם אחת כנווד מתחנחן.
אמות פעם שנייה כאשר לי תסרב
|
הוא רטן את החלון הפתוח
שלא הסכים לתת לו מנוח. הדבורה הספיקה לחמוק
בדיוק כשעמד לסגור את החלון
ולהציל את חייו.
|
אמרת שיהיו כאן אנשים מפוקפקים,
אך בעודי הולך ברחובות שוממים אלו
רק רקיעות רגליי מהוות לי חברה,
|
מרפי מחייך אליו כאשר הוא עובר על פניו,
הוא שמח לראות את לחם חוקו קורם עור וגידים,
הוא שמח לראות עוד מישהו שנוח לו עם
השתיקה
|
חיבוקן האוהב יחנוק
צרחת עולל
|
אל הארכיון האישי (36 יצירות מאורכבות)
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
