|
 בעץ הדעת חשקה נפשי ולמשול ביצרי אמרה לי בינתי , ליבי היה לי
לרועץ ביום פקודה, על כן אם תאמר בדיל ויעבור אין זה מן הנמנע
כי את עצמך תקריב קורבן על מזבח האלים. היום הרת עולם ובשופר
יתקע כי את בנו יחידו גרש מביתו,לעצמו ביקש מלוכה יחידה ולך
חלק בעולם הבא... |
 335611988 מישקין
הב לי מעט קמח ומים במשורה
החיה את נפשי הדרה לה בקצה ממלכת התיאבון
תן לי שרביט וארדה בממלכה
אשר שובע היא מילת קלון עבורה
|
על מחצלת נשכב
בעששית מביט
ומפאת הזמן המיותר
מתעטף באצטלה של איש מיושב
|
שנאה כבושה כגחלי רתמים
על לב בשר נצרבים
חורכים את צינורות הרחמים
|
אבל פתאום כשתחשוב שהכל כבר קרה
אז תגיע אותה שיחה - מין שיחת ועידה שכזאת
שתזכיר לך שמשלושה יוצא אחד - אולי הפעם זה אתה?!
|
נסיכה לטובתך תקווי שהמסע אותו שינה
עבורו היית כשפחה ללא כל סיבה
אני כבר לא אתכם ומהצריף שבו אני ישן
ברצוני לומר לכם
|
ליל שישי כמעט עבר חלף, בך לא נגע
הקידוש הוא זיכרון ישן, סמל חביב שעוד לא נס ליחו
אתה האישה והילדים, כבר לא מסביב כשתילי זיתים
שירים של מאיר אריאל מקדמים את פני המלאכים
הם את עצמם צובטים מסרבים להאמין
|
הארץ מובטחת אינה פיסה אלוהית בלעדית של כל ברנש
האם היא גם אותו מקום שאליה צריכים לשאוף כל איש אישה זקן וטף
כדי לקיים את אותו חלום של כל חייל אשר בטרם עת נקטף?!
|
מכונית על שלט
כדור חדש של חברה ידועה
ושאר צעצועים בשלל מיני צבעים
וילד אחד קטן שאת אימו שואל
מתי גם לי יהיה מה שיש לנמרוד השכן?
|
אם משיח לא בא, לאן הולכים כולם
למה הם מתפללים, לאיזה כיוון צועדים
איך אמונה מחזיקה כבר חמשת אלפים שנה
פרעות פיגועים ושאר מיני בישין מרעין?!
|
תואר אצולה של המאה העשרים ואחד
אותך הפך לעבד ללא תקנה משועבד למטרה
עובד ללא לאות, בלי לדעת כמה מהר החבל מתקצר
|
לטובת מי אני שואל? האם יש קיום בלי אותה תקווה
סוג של זנות ממוסדת אולם ללא הכנסה
|
יותר קשה ממלאכת הבריאה
לא מתחרה ביקום מקביל
גם אם קיים, לפחות לא בתודעת הברואים
|
זה מכבר ניצבים
זה את זה מבכים
את עצמם מקדשים
פרי ביכורים של אותם גחלים
|
קולות מן העבר בי מביטים, נראה כאילו הם מברכים
לאן הגעתי?! אני שואל ואז כאילו מתוך חלום יחד איתם אני
ממלמל:
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" - הלזמן הזה אני מייחל?!
|
משקה חצי מהול, בידי אומן עשוי
בחזה חשוף עם לב נעול
מביטה מתוך כלוב שקוף
בנתינים היושבים בגנים
|
לשפוך את אשר נחקק בלב
להפוך את מה שנחתם
מה שכבר התאבן
לחומר ביד היוצר
|
|
|
שלי! בואי
תדליקי כבר את
הנר חנוכה!
החבר של שלי. |
|
