|
בגיל שלושים ושבע נמנעתי מחתונות כמה שאפשר. ללכת לחתונה זה
כמו לגרד בכוונה פצעים שמגלידים.
|
בעיניים אכזריות סקרתי בפרוטרוט את גופי. שדי זלגו עד לקפלי
מתני. ירכי- נתחים משורגים וורידים כחלחלים. ברכיי- עיסת בצק,
וכפות ידי כופתאות ובקצותיהן נקניקיות קצרות. הבטתי בחלחלה
בדמות שהשתקפה במראה.
|
|
|
רק עוד כוס קפה
אחת לפני שאלך,
אל העמק
שלמטה...
(תרגום חופשי של
שירי בוב דילן,
כרך 9) |
|
