|
בגיל שלושים ושבע נמנעתי מחתונות כמה שאפשר. ללכת לחתונה זה
כמו לגרד בכוונה פצעים שמגלידים.
|
בעיניים אכזריות סקרתי בפרוטרוט את גופי. שדי זלגו עד לקפלי
מתני. ירכי- נתחים משורגים וורידים כחלחלים. ברכיי- עיסת בצק,
וכפות ידי כופתאות ובקצותיהן נקניקיות קצרות. הבטתי בחלחלה
בדמות שהשתקפה במראה.
|
|
|
"כרטיס מועדון
בבקשה?"
-- מתוך "פרקים
בלימוד עברית
לעולים חדשים"
פרק א', עמוד 2,
בהוצאת צרצר. |
|