|
אני זוכר את אותו יום ארור שבאו ולקחו את כולנו במשאית.
זרקו את כולנו פנימה אחד על השני.
שמעתי את אחותי הקטנה צועקת אבל לא יכולתי לעשות כלום כדי
לעזור לה.
|
|
|
החיים הם כמו
טלויזיה:
אם נמאס ממשהו
אחד, מעבירים
לערוץ אחר.
כשלא שומעים
טוב- מגבירים את
הווליום,
ואם אין
טלוויזיה בבית,
אז פשוט מעבירים
את הזמן בנסיון
לחפש משמעות
עמוקה ונסתרת
בפתגמים מעין
אלה. |
|