[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 CLARITA


לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אני רוצה לראות פרח כחול ושקיעה מגניבה ובחור
שיגיד לי אני אוהבת אותך
בואי ..ביחד נגור.


לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
בלון שעף לו בשמיים
את ידי מזמן עזב
בלון שעף לו בשמיים
לקח איתו את השקר והכזב

הלל
בתוך אי של טירוף
מטיילת לבד
מצברוח שפוף
והגל בועט לו ליד
מתרוממת לשמיים
קרן אור שוב מפציעה
הלוואי שהיינו פה שניים
שוב את הדמעה מחביאה

קרן אור מבצבצת
על תלתל זהוב מתוק
עין חתול בעיניה נועצת
כשהיא מתגלגלת לה על הדשא הירוק

פיסת שמיים
נפלה עליי משום מקום
פיסת שמיים
החזירה לי את החלום

תחושתי
בבוקר לבדי
בוהה אל תוך הקירות
עם קרן אור ייחודית
שמבצבצת אליי מבין הוילונות

מורכבת
מבפנים כמו פאזל
מבחוץ סתם ציור
הכאב לא מפסיק לזרם בה
היא כמו נהר עכור.

וידוי
ולפעמים נראה
שהפאזל כמעט מושלם
רק אתה חסר שם
בין כולם
עם ציור חיוכך
שחסר לי בחדרי
ועצב דמותך
האיש המיסתורי

בדידות
קלרה הולכת ובאה
מסובבת אחריה ראשים
קלרה הולכת ובאה
מושכת מבטים כחושים
מבטים ריקים של תאווה
שגורמים לה למבט עצוב

אהבה בשלוש בלילה
והיא עדיין לא התעוררה
אהבה בשלוש בלילה
זה רק היא והחושך בדירה
גניחות מהשכנים למעלה
וצעקות מהגרוש ממול
היא עדיין מתקשה להמשיך הלאה
זה רק היא והלב הנעול

אני כאוס
אני אור לבן כתוך בור ירוק
אני פצפוצי אורז בעולם של פסטה
אני שופט כדורגל שלא יודע לשרוק
אני הרוכל השליו והנינוח בבסטה

היא בובה על חוטים חלודים
זהב שנפרם ועיניים תוהות
נמצאת במדף בודדים
לשם ילדות לעולם לא באות

בתוך בועה של חלומות
עולם של תקוות ואהבות
חפרתי בור קטן

מזמן שלא צחקנו יחד לנצנוצי הירח
מזמן שלא נשקת לילדה שכבר אינה
מזמן שלא פחדתי שלא יישאר לי כח
מזמן שלא תהיתי, מדוע אני שונה

היא חושבת שהיא מיוחדת, שהיא לא כמו כולם, שיש בה משהו אחר
היא בוהה בקירות וחולמת בשיעורים, היא לא מרבה לדבר
יש לה עיניים מבריקות וחיוך של עצב
וצלקות חרוטות בפרק היד

אני הולכת הוא חוזר
גורם לי עוד פעם לוותר
על עצמי וקצת עלינו
על עתיד שמחייך

מבוי סתום
מזמן נפלה
וכבר לא יכולה לקום
כל מחשבה דומה לקודמת
או שבוכה או שחולמת

הכביש ריק ממכוניות
ואני לבד בצד השביל
מחפשת את המילים
שלבי יוכל להכיל

הפטרייה שבמרק מחייכת
והסלון שלי רועש
אני עדיין מבולבלת
והלב טיפה חושש

יום אחד הוא התקשר אליי
ופלט בצעקה, שאני בכלל לא מי שאמרתי שאני
ושכל מה שהיה בינינו היה הצגה
שתקתי במשך כמה דקות
התקשתי להגיב
המונולוג שלו היה אמיתי מהלב
ואפילו מרהיב


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
טיפשות
מוחקת שארית אחריות
שוחקת
ודוחקת לפינה של עצבות
ונושקת
לאותו חושך שאבד בילדות

היא ואני
"סוג של תסכול", היא מחייכת...
תסכול מתסכל שכזה...
שוב 23:23 בשעון...
והזמן פשוט לא עובר...
שוב מכניסה מחשבות... שזהו... לא עוד עליו...
שוב מכניסה מחשבות...
אבל לפתע חוזרת למראה פניו...

ג'ננה
"אם רק הייתי פחות אני ויותר היא
תמיד מחייכת מחמישי ועם שני
בשלישי ורביעי מרימה את המפרס
כי גבר חדש לשכונה נכנס.."

אהבה נכזבת
והיא רוצה לחייך
למרות הזר ששוב ביקר
והיא רוצה להשתייך
למצוא את המישהו האחר
שיעניק לה את החום
וירעיף את האהבה
שייחבק מכל הלב
ולא מאותו ייצר תאווה..

אני במחסום
המילים לא יוצאות, ותכף נגמר לי היום
הבדידות שלי זורמת וכבר אין לי חלום




תמצוץ לי את
הקצה.





אגודל


תרומה לבמה





יוצר מס' 71387. בבמה מאז 23/8/06 12:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקלרה לבדה
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה