"פעם חשבתי שכל האהבות סופן להגמר, ורק מה שנשאר לנו
מהן חשוב באמת. עכשיו אני יודעת, שיש אהבות
שמתקיימות כל החיים, וגם הסיפור שלנו יגמר רק כאחד
מאיתנו ימות. לא. רק כשנינו נמות, ואולי אפילו אז
לא, כי אני בטח אכתוב אותו פעם, יש דברים שאסור
שישכחו, ומהעוד נשאר לי כשהכל מתפורר, וגם אם אתה לא
תהיה בדיוק אתה בסיפור הזה שלי, ואני לא אהיה בדיוק
אני, והמילים והמעשים יהיו אחרת, הפעימה ההיא תהיה
אותה פעימה..."
(יהודית קציר)
