|
ברגע אחד הכל קפא
אותו אחד, הילד הנפלא
|
ראיתי אותו את העץ הזקן וידעתי שהוא ידע הכי הרבה אז הלכתי
אליו.
|
חלומות ובהם אנשים
מטיילים בין כוכבים
עוקפים עולמות שלמים
הנעלמים מהעין ביום בהיר
|
ילדה שעומדת וצועקת על העולם
שואלת למה ואיך.
שירה שעוצרת אנשים
שבאה ממקום אחר.
|
הליכה בין רחובות
שנעלמו לפני מיליוני שנה
בריחה מהאמת
המסתתרת בתוך הבתים.
|
אמרו לי פעם
שאם הולכים הרבה
נופלים מהעולם.
|
הולכת במורד הדרכים
צועדת בצעדים קטנים
|
ילד צועד לו במורד על השביל,
מסתכל לצדדים, מסתכל על פרחים.
|
הוא עומד מסתכל עליהם
ומזיל דמעה
|
ללכת בעיניים עצומות
לבכות כל הדרך
ועדיין לקוות לטוב ביותר.
|
כשהגשם יורד ובחוץ סערה
אני מדמיין אותך מולי
עומדת בשמלה לבנה
מתקרבת אליי
אני מביט בעינייך
בתום מבטך
ומבטיח לך את כל שאוכל לתת.
|
חברות הילדים
מלאכים של שמיים
|
עוד כמה שנים כשנשב ביחד
תוכל להזכיר לי את הרגעים האלו
כשנאבקנו ביחד בהכל רק כדי לשרוד
ואיך החזקת אותי חזק כדי שלא אפול.
|
נרדמתי על ספסל
התעוררתי לעולם אחר
|
אם מנסים לראות מעבר להר
רואים שם עולם בגוונים של כחול.
|
מצייר עולם בצבעי עיפרון.
מצייר לי ענן ופרח ועץ.
|
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
