|
משורר כותב כי הוא מת ללא צירופי המלים שלו. מת ללא
רגעי הקריאה הראשונית לאחר היוולדות השיר.
משורר הוא אםלאלפי ילדים, וכל ילד נערץ עליו
במיוחד.
משורר כותב על הכל. כל מה שיש וקיים הוא מזכיר, בורא
בכל פעם מחדש. והקורא, גם הוא בורא.
משורר יוצר עולם חדש מעולם ישן- שהכל אפשרי בו, אך
עם זאת, מציאותי.
משורר הוא המראה למעשים שלנו- הוא זורק את האשפה
שלנו עלינו, ואת האשפה שלו על עצמו.
המשורר מקריב את האושר וחי חיי כאב בכדי שיוכל לבסר.
בכדי שיוכל להיות משורר.
תהנו
:-)
חוסר המשמעות משתלט על עולם האנושות וכל בעלי החיים בורחים
לכוכב אחר, הנקרא בימינו "הורמוניפוליטיקה".
10 בני האדם היחידים שנשארו בחיים מתגוררים בארץ משגלונה-פארק,
בעיר "סקסופילטר", והסם העיקרי שבו הם משתמשים קשה להשגה.
|
"הכל מלאכותי אצלכם... אפילו אתם בעצמכם - נראים כמו בובות
מהלכות. כל פעם שאני רואה אחד מכם, בא לי לגלח לו את הראש,
לקעקע על הקרחת בועה ולכתוב ליד:
אני חלק של מכשיר עלוב!
|
קבר אפור גם הוא שבור
אני פוחדת...
אני פוחדת להגיד שאני פוחדת!
|
פעם ידעתי לעוף
פעם ידעתי לצוף
פעם ידעתי לעמוד
|
Little angels of the world
Lookin' for the lights of souls
If only the dust was removed from their eyes
I would die tonight
I would be saint tonight
|
תקופות של אובדנות מוחלטת
חסרי תחושה בקצות השיערות
מעמיסים את השינאה הבי-פולרית
על ילד בעל הפרעות חוזרות
|
הי אהובתי
יש בינינו השראה חסרת אמביציות
את משפיעה על שיר
ואני על מונולוג
|
חה חה חה
צחוק חיי המתים משתלט
זבל חזיר זונה
מתמוטט?
|
אני מתחלפת לעצמי ברגע
אני חושבת צורת מחשבה אחרת
|
שפרי הרגשתך על ידי עינוגים אסורים
כמו שתמיד עשית...
|
התעוררתי הבוקר מן השינה
והיה לי אפור בחדר
לא בגלל מזג האויר הרע
יש שמש בחוץ מלאכותית
וילדה שצועקת לא אמיתית.
|
לצווארך חבל אדום
ואת חסרת קול.
לבטנך שלושה מסמרים.
|
בוקר טוב מתוקתי המתוסכלת
בוקר, ולא הספקת לנוח מעצמך
בוקר טוב מתוקתי המתוסכלת
פתחי עינייך ותשפכי דמך
|
אל תתחנן אלי!
נמאס לי כבר לשמוע,
תשנא את עצמך כילד,
שמבקש לברוח.
|
רוצה למצוא את עצמי חולמת
על פרפרים בהירים
באור שמש קרה שעוטפת...
|
אל תשאירי אותי לבד!
אל תעזביני לעד!
שחררי אותי לחופשי-
אל החרפה שלי!
|
ציפור האש תקפה את כנפיי
לא ידעתי להתגונן
זאב רעב אנס את חושיי
לא הספקתי להיתכונן
|
מחר ארצח את חופש בתוכי
אבכה הרבה, אצחק מעט, אשנא אותי
מחר תגיד לי:
|
כצמח עצוב קשורה בשרשרת לקרקע
וכלב, בעל שלושה ראשים שומר עלי
|
עוד לפני כמה ימים
כולנו רצינו לחיות
ועכשיו רק אני, מנסה לשכח
|
כי היום אפזר שוב
את דעתי המטונפת
אברח מהפצצה המתקתקת
אתאבד בתוך בועת אויר מוזנחת
ארוץ הרחק מטכנולוגיית הנכד.
|
אין ילדים מתרוצצים בכבישים
הם משחקים כדורגל היום
אין ילדות משחקות בבובות כולן בוכות
|
משמיד עולם פורס כנפיו מעל האור
אומלל מחוסר חופש מתאבד
דימעה נפלה סכין חדרה אל תוך הלב
הרגנו נשמות קדושות, רצחנו ילדים
|
אינך עיוור ילדי
אתה רואה את יום החושך
כי בא יומך למות
|
שכרות, מחלה, סיוטים, אכזבה
אני בתוכך, אתה בשלך
שתה, שתה מהתה
|
ילד חסר מחשבות צועק את שנאתו החוצה
שערו פרוע והוא בוכה,
לבוש שחורים לעולמי העד,
זועם על נפשו המטונפת.
|
רק הקורבן והבדידות שלו
ישיגו את ההבנה
של כל המשמעות בהשמדה
|
מחסור במציאות ובחיות
כבר הצליח לשגעני לגמרי
הרי אני! בת אל-מוות לא מהוללת!
רוצחת נשמות קדושות מקוללת!
|
שדונים קטנים צועקים ושוברים.
ונדליזם שורר בעולמי הפנימי.
אנרכיה שולטת על מוחי המתוסכל.
מתאבדת כל יום כי לא טוב לי בכלל.
|
מי לעזאזל רוצה לכבוש את אדמותי?
|
לך אתה ותשנא עצמך כמוני
לך ותחיה את המוות הנצחי
|
פרחי האהבה שלי פורחים
פרחי השמחה שלי נובלים...
|
ראיתי ילד מתאבל,
ראיתי אימא שצרחה,
|
להוציא את עינהם
של שוחרי המלחמה
עבור החופש
בגלל ההשפלה
|
עשן שהוצאת מהריאות מתפזר בחדרך הצנוע
דמעות ששפכת מתוך ליבך שוטפות את גופך הפצוע...
ציור של אדם מבודד על הקיר עיניים בוכות ומוח זהיר
סכינים בכפות הרגליים, דם שנשפך בשמיים...
|
הם רק רוצים לזיין לך ת'צורה,
להעלים את גופתך
ולהרוס את נשמתך הארורה!
|
הו תל אביב- ונציה קטנה
חופים שלאנשים חסרי מנוח
|
בדם!
בזוהמה של דעותי המתרככות!
באהבת השנאה החופשית!
|
הילד עם גידול במקום ידו השמאלית יהיה עצוב כ"כ
|
עכשיו אני נמצאת בתהליך גמילה,
סוחבת את האהבה שלי לבור
ומכסה אותה באדמה שחורה...
|
וכשאמות בייסורים
כמו חיידק מזן ההורסים...
|
פרפרי השחור עפים מעליי,
פרפרי השחור שואבים את כוחותיי.
|
הוא היה בתוך עולם שלו,
ואני הייתי גם
הוא היה בתוך כאב שלו,
ואני הייתי גם, שלו.
|
אני צריכה זמן!
אני צריכה זמן...
מה אתה לא מבין?
|
שוב אני צועקת כחיה מתפשטת
זועקת לחומרי הגלם האנושיים
לא, לעולם לא...
|
הכל מבולבל, צבעים מוזרים קצת, רכרוכיות חסרת אופי.
הגופי שלי מתחנן אלי שאשכיבו לישון
אבל אני לא מצליחה! אני לא מצליחה! לא מצליחה!
|
רציתי אתמול לעצור ולחשוב על זה, אבל היה מאוחר...
וכיוון ההסתכלות שלי כבר נסע ירושלימה.
|
רצה אל קו האופק, נראה כאילו עוד רגע אני שם
רצה במדבר ורואה את השמש עולה מולי.
אני קופצת אליה בשביל לנסות לתפוס אותה,
לא הצלחתי...
|
לא רציתי שתרגיש רע. לא עם עצמך, לא בגלל מה שעשית לי.
דע, אני לא מוכנה להזיק לך, גם לא לעצמי.
אני כבר לא אחפש אותך, לא בביתך וגם לא בנשמתי הארורה הזועקת
לעזרה.
|
העובר שכביכול גדל אצלי בבטן -
גם הוא ימות בים מן הימים...
|
אז תלך הילדה אל הים בגשם.
תשב שם לבד, מצאה זמן לנוח,
לחשוב על כאילו היא כבר בוכה
ויש מישהו שם שלא יחבק אותה.
|
|
|
תמיד כשאני בא
לכתוב סלוגן,
האינטרנט מתנתק
לי. זה ממש מעצ |
|
