|
היא אומרת: נפלת ואני ציפור
בשבילה זה מוות בשבילי אור.
אור כתום בשמים צוחק אליי.
משקפיים שחורים על עיניים אדומות.
עיניים אדומות.
|
ומספיק חרוזים
זה הפך מיושן
והוודקה נגמרת לאט
את הכוח שלי
ואין לי לאן
כי כל מה שיש לי זו את
|
כשאנשים אז את שירם קורעים
הלילה שוב שלם
אבל לנשמה אין רמקולים
שקטה היא תעלם
|
|
|
"אם לא תואיל
לשקוט אפליא בך
את מכותיי"
בת ים 1908. |
|