|
מביטה בך מרחוק
ומסיטה את המבט
משתדלת לצחוק
ולו רק מעט
אי אפשר לדעת
אולי תשים לב לחיוך
למבט
ואולי תתאהב בו לאט
גם בעצבות יש רגעים יפים
וגם בשמחה יש רגעים בוכים
|
|
|
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).
המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי |
|
