|
נולד בישראל, חי בישראל, פטריוט אמיתי. בין השאר,
חוזר בתשובה. מחפש מהות, מחפש אהבה...
"היטלר היה שונה. הוא לא פחד ממוות. לא פחד להרוג אחרים, לא
פחד להרוג את עצמו. הוא פחד מהכל חוץ מהמוות. ואנחנו אנשים
טיפשים, מפחדים לקחת סיכונים במקרה שניתקל במוות שאנחנו מפחדים
ממנו" המשכתי בנאום שלי.
|
זה היה יום שלישי, בדיוק גמרנו את הסדנה. "להתראות כולם", שלמה
צעק מהחלון, ומיד אחר כך יילל משהו באמהרית לאביו שעמד לידו.
האב החזיר לו צעקה באמהרית ומכה קלה על הגב.
|
מפחד
מעצמי
מהרגשות האלה
מהרגשות שרודפות אותי
ממנו
|
קם
רועד
פוחד
קופא במקום
פעם אחרונה
טיסה לשומקום
|
מסתכל
לא רואה כלום
אני רואה רק כוכב
|
למה אין לי חיים? למה אני בודד? למה אין לי אהבה?
ככה.
|
אני כותב לך את המכתב הזה בעיצומה של מלחמה. לא מלחמה פיזית
ביני לבין אויב, מלחמה נפשית ביני לבין עצמי. אני זוכר שאמרת
לי באותו לילה שאני לא מגשים את עצמי. אני לא רציתי לאכזב אותך
הפעם. אני לא אותו בן אדם מאז הלילה שבו נפגשנו. הגשמתי.
|
לא הייתי צריך להיכנס לגמילה הזאת מלכתחילה. הייתי משיג עזרה
לבד. ידעתי שלא הייתי צריך לסמוך על התיאורים הפתאטיים שלך.
"אחלה אווירה", עלק. אני מרגיש כמו בסרט אימה.
תחזיר לי תשובה הפעם, טוב? אני די משועמם כאן. הפעילויות נהיות
יותר ויותר מדכאות.
|
|
|
"אני רק מעיין"
(מעיין
הסלוגנים) |
|
