|
תן לי להבין ליום אחד
ותן לי להבשיל בבת אחת
למד אותי לעוף כדי שלא אפחד
תן לי להמשיך לחיות לעד
תן לי להחזיק לה את היד
ותן לי להשיב מה שאבד
למד אותי לעוף כדי שלא אכאב
תן לי להמריא לפרוס כנף
תן לי לחייך להיות מוקף
ותן לי להספיק הכל עכשיו
למד אותי למות
תראה איך שאלמד
או תן לי שאמשיך לחיות לעד
לעוף- היהודים
בפעם ראשונה מאז שעברתי לכאן נאלצתי להתמודד פתאום עם מפגש
כזה...
לא שלא ידעתי שזה עלול לקרות, בכל זאת, זאת ישראל. מקום קטן
וכולם מכירים את כולם, פשוט... לא הייתי כנראה מוכנה מספיק...
עדיין.
|
אבל טלי היא בעיקר אמא.
לא רק לילדים שלה עצמה אלא לכולם. כל פעם שראיתי אותה ידעתי
שמייד יגיע החיבוק, כמו אמא.
|
הוא ראה אותה עומדת שם, על הקצה.
מצד אחד של המעקה, נמצא כל מה שהיא אי פעם חלמה עליו.
אהבה, חום, הבנה, התחלה חדשה... גן עדן. כך לפחות רצתה
להאמין.
ומהצד השני- הכעס, הייאוש, התסכול. כמו שעווה רותחת שמטפטפת על
גופה לאט לאט וצורבת אותו.
|
לא קל להיות מלאך... הרבה הסתובבויות, הרבה דברים קשים לראות,
הרבה כאב והרבה בדידות...
במסע הזה שבין תיקון לתיקון הם נשארים עם עצמם
|
רוחות קרירות נושבות בחוץ, אבל הן לא מפריעות לה להרהר
ולהיזכר...
היו ימים, שהיא וערן הסתדרו מצוין...
|
שמעתי פתאום קול מוכר. ביומיים האחרונים שהרגישו כמו שנים לא
יצא לי בכלל לחשוב על חברים, על הדברים שכל כך העסיקו אותי
קודם. לא דיברתי עם אף אחד...
|
כשלכולן קנו ברבי, היא ביקשה חייל.
וכשכולן עלו לכיתה א' עם עפרונות צבעוניים, היא רצתה רק עט
שחור.
כי כבר כשהיא הייתה קטנה, היא לא אהבה להיות כמו כולם.
|
מסתכלת על העולם,
מתוך החדר הקטן.
|
להתגעגע לנשיקות שלך ורק שלך,
ולדעת שאין עוד
כי אין עוד.
|
Your eyes,
Your smile,
I can't resist
Your touch,
Your lips
|
Just one more pill
Just one more shot
you swear to yourself
it will be the last
|
I'm so happy to come back to my family,
but so sad because there's a funeral immediately
|
אילו ידעתי כמה זמן זה יתקע אצלי,
אולי מראש לא הייתי מאפשרת לי,
לראות אותך באור אחר, וורוד מידיי
אילו ידעתי בדיוק מה שתרגיש אלי.
|
בובת חרסינה עדינה.
שיער גלי זהוב.
בובת חרסינה מבינה
כל מה שקורה ברחוב
|
כשאני שוכבת במיטה,
ומתפתלת בצרחות
והדמעות שזולגות
רק נעשות יותר צורבות
|
תופסים אותנו לסתום חורים.
דוחפים חזק, עד שהגודל יתאים.
משמנים קצת מסביב, מעגלים פינות
ואם יש צורך, ממלאים את הפיות.
|
בשעות הקטנות של הלילה,
מתנתקת מכאן
עוברת עולם.
|
לילה חשוך, בין גלים שחורים
זוג ידיים אחוזות חזק,
והרוחות חודרות את כל הסדקים הקטנים.
רעש של גלים שחורים
|
האש
שמציתה את הלהבה
שמושכת את המבט
שכולם כל כך...
|
בצעדים כבדים, מתקדם לאיטו.
הסירה כבר ממתינה לבואו.
אין כל איש בנמל, רק חתול בודד,
והזקן כבר צולע... כמעט שמועד
|
והיא צחקה בהתחלה,
כי דגדג לה בבטן.
והיה לה נעים.
והיה לה קצת אקשן...
|
העצים שותקים.
הפסלים שותקים.
וכולנו עומדים, ושותקים.
|
לילה, גן חשוך
לחות ממלאת את האדמה
שני גופים שרגילים להיות צמודים בונים ביניהם חומה
|
ענני החורף הגיעו
כמכריזים בגאון-
עת לדמעות.
|
חזרתי לילדות,
לחלומות ללא גבולות,
חזר אלי הצחוק המתגלגל.
|
גלגלים שחוקים עובדים שעות נוספות,
הם לא יניחו לה לבכות.
|
גרה על קצה ההר,
רואה תמיד הכל בבהירות חלקה,
אבל מאז שפגשתי אותך
אני לא יכולה לראות כלום.
|
לא רציתי להיות האחד הרע,
זה שפוצץ לך את הבועה.
לא רציתי...
|
כנראה ציפיתי ליותר מדי,
מעצמי.
|
להתאהב כדי ליפול
להתאהב כדי לכאוב
להתאהב כדי להתחרט שהתאהבת.
|
הבטן מתכווצת
מהלומה מוחצת
אבל הפה שותק.
|
מה זאת אהבה?
געגועים אינסופיים
לראות פנים,
להריח את אותו הריח
|
מחפש אותה בנרות.
הדאגות רק מחמירות.
והשעות והימים,
חולפים כמו לא קיימים,
לא רואה עוד פתרונות.
|
מסתכלת עלייך
ואת לא רואה
איך הדמעות שלך זולגות דרך העיניים שלי.
|
תחושות מעורפלות
אל מול שפתייך הרכות
הרגשות שבפנים
כבר לא כמו לפני שנים
|
אם את רוצה אהבה
אז אני אוהב,
אם את רוצה רוגע
צפי בנוף השלו.
|
גן עדן מבויים
מציאות של גהנום
|
כי יש עוד עתיד לפנינו,
כי עוד הכל ישתנה...
כי עוד יקרו דברים,
ומבלי שנחשוב,
|
כל אחד לעצמו
ועדיין ביחד
עפים לעננים...
|
נעמדת מולך עירומה,
רק תביט.
לא נדרש ממך הרבה,
להרים את הראש בזווית.
|
השקט של הלילה -
רק הכוכבים מדברים
ואם ארצה או
לא ארצה
|
יושב לי כך עם הרוח
נהנה רק מזיכרונות,
והסתיו זוהר יותר
הזמן עובר מהר.
|
תשוקתי לא נותנת מנוח
לרצות בכוח
אהבת הכרח
|
יש בכי של צחוק
ובכי מכעס חזק שמשתלט עלייך.
יש דמעות קלות שנוזלות אחרי צפייה ממושכת במסך
|
אתה יושב בבית, ואתה עצוב. אין כלום לעשות.
המצב חרא, החיים בזבל, ונמאס לראות חדשות...
|
אני יושבת ומסתכלת עלייך.
אתה כל כך יפה.
פשוט אתה, בהיותך קיים...
|
איך אני בכלל יכולה להרגיש קנאה? אתה לא שלי, אף פעם לא אמרת
לי שאתה שלי או שיום אחד תהיה שלי, וגם לא פיתחתי ציפיות
כאלה... ובכל זאת...
|
אתמול יצאתי מהבית, והיה לי קר.
|
בלילה אחד, ברחוב אחד, לרגע אחד,
הסתובב לו איש שהיה בטוח שהוא לבד.
|
החלל הריק שבתוכי מתמלא בכלום אינסופי.
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
