|
נולד: 1985
סטאטוס: חי
לצורך העניין, אישחד בוחר בגויאבה מרוססת.
|
אתה לא צריך להיעלב, היא אומרת.
אפשר לחשוב שאתה הבמאי המזוין.
|
היא הביאה לי ידיעה גזורה מהעיתון,
לקחתי את מוט המתכת ויצאתי לדרכי.
|
כעת לנוכח זיק אישון
מבעד לדפי עיתון
שבות אותן תחושות של אז
|
אדוני ראש הממשלה
ראש הפרחים והעצים
אדוני הראש באדמה
והידיים מונחות בצדדים.
|
אם נעמוד בשורה נרגיש
בטח שנרגיש.
|
לקול לחישה קלה
פחמים בוערים מחליקים בפי
בנתיב הדם המקולקל
|
אבל מדוע, מדוע, שאל את עצמו הנער,
לא מאמין שלפתע הכל מסתיים.
|
במשיכת סכין שקטה
נפער לפתע חור
והחתך הזה ממשיך
למטה
|
ביום ההוא
שלחתי אותה לביוב
בהיסח הדעת ממש
כמתוך הרגל
|
להשקות גינה ולחבק בחורה
עם גשר בשיניים
|
קולף עטיפה נפוחה
צידה האחד צונן, בלתי נגוע
האחר - חרוש תלמים
תוקע בראי ושולף
|
הכל מתחיל
אצפה בשידורים המיוחדים
ונגמר
אקשיב לפרשנות המעייפת
בכלכלה.
|
הברק הבא יהיה שלי,
כמתוכנן
שמיים, אדמה, גשם מסמרים
|
הטיגריס הסיבירי, צפע החרמון, ניצולי השואה, הנפט בעולם
הולכים ופוחתים
|
מחק את החיוך
חתול
הפעם הבדיחה על חשבונך
מיד תחוש במגע המתכתי
|
הייתי במחוזות הבנלי ושרדתי כדי לספר
על ברכות גרועות ששמעתי
ועל ברכות גרועות יותר
|
נסגור את החומוסיות ואז נראה
איך השבר הגדול מתחיל כאן.
|
עם חיתול גזרה נמוכה
ויופי של חבל טבור
אין צורך באיפוק
בקרוב היא תמצא בחור.
|
עדיין מסוגל להריח את דפי המשבצות
|
יש לי זיפים חילוניים
שיערות חזיר קוצניות
חלב גדי באוזניים
ונחש אחד
|
יתוש קטן התיישב לי על המצח
תגידו יתוש קטן
תגידו מצח גדול
תגידו יתוש קטן התיישב על מצח גדול
|
זו לא הבעיה של התהום, של המצוק הענקי והסלעים
לא הבעיה של ועדת החקירה אשר קבעה: אין ממצאים.
|
הא לכם אומץ שאינו נמדד בסמטאותיה החשוכות של עיר
כי אם בעלטה גמורה
תחת השמש הקופחת.
|
אם השעה מאוחרת מספיק
מביטים בי הליצ'י מתוך הפחית
(ואין זה מבט חברי).
|
נותנת
לזבל הנוזלי
לצרוב את עור הברווז החיוור שלי
|
אני מחזיק ביד ימין שלך סכין
ומגרד בעיניים שלך שלי
ויודע שאתה כלומר אני כלומר אתה
פרצת מתוכי
|
מונח כאן לפניכם, הסבל הגדול בעולם
מיליוני ילדים עניים, רעבים
ראו איך התנפחה בטנם.
|
נתרחק מהרעש של העיר
מהמולת המכוניות והחשמל
ממנועי בנזין וקניונים
נתרחק מצעקות של חתולים.
|
מקלפים גרגרי חול ים מחתיכות אבטיח
עטופים במגבות ירוק בקבוק
|
בגדיהם דהויים ועורם חיוור
לפתע נדמים כריבועי גבינה, לא יותר
צפים כך, לצידי
|
הם נחטפים בסמטאות עלובות
ברחובות של עיירה מסכנה
תחת אור הפנס השבור, בחלקה העני של השכונה.
|
הברווזים לכיוון אחד, ואני שט לאחר
חנות המקטרות מימיני, לחיצת יד למוכר.
מכחול דקיק בתנועה מהירה
צובע קווי מתאר נערה;
נהר אירופאי עמוס תיירים
שחקנים בגלויה, כבכל הבקרים.
|
לעוסות מקומטות
לבושות מוזר
נראות אולי, הולמות
את מידותיו של מישהו
שאינו אני.
|
תנועת כנף פשוטה
תשאני ממקום למקום
ארחף בינות עלי כותרת
צבועים לבן אדום.
|
קפטיין ג'וני רבקה מור חצי סוס פרא קרן אור
נשען על חלונו ומהרהר:
הרי הנה לאט נופל העץ - תחתיו הילד ימחץ
חייו תלויים בכך שאמהר.
|
גירדתי אגוז מוסקט
על הכתף היוונית שלך
פיזרתי אבקת סוכר
והזרקתי לך ריבה בגב.
אלת הפשטידות והתמרים שלי
מי מכאיב עכשיו?
|
תרנגול יכול
להטיל ביצים, כשם
שאני שלך.
|
רשעים, מסתבר
קמים במשפט
ודרכם לא אובדת
|
כאן
היא לחשה לי
בעצב
אין משמעות לקצב
|
צצו בגינתי עשבים שוטים
שותים מים לא-להם
מנפנפים בחוסנם
בעצם קיומם
כרומזים דבר
|
מצער אותי
להבין פעם אחר פעם
שאני חלק
פעיל או סביל, זה לא משנה
בכל מה שקורה פה,
בחרא.
|
אני מגלגל תינוקות מהגג.
כל העיניים מופנות אליי
תושבי העיירה יוצאים מבתיהם
לראות.
|
בחדשות של ארבע עשרים וחמש
המהדורה הרגילה המיוחדת
אתה חוזר ואומר לעצמך
'אני אנהג אחרת'
|
אני אבק כוכבים, מגדלור, מגבעת
אני מדען מלומד, אני זרע של דלעת
אני הגידול שמקלפים מתפוח אדמה
אני אסיר עולם, תגידו לי על מה
|
להוריד מפסק
להזריק נוזל
להדליק גפרור
|
תראו אותי.
אני כבר לא 7 מתרוצץ על הדשא
אני יותר כמו
18.
|
לאחרונה כפות הרגליים שלי כואבות.
לפני זמן מה, נפלה בחלקי ההזדמנות לרכוש משחה צהובה להקלת
כאבים.
המשחה הצהובה, בשונה משאר משחות להקלת כאבים - היא צהובה; ולא
רק זה - היא גם מקלה על כאבים, המשחה הצהובה הזו.
|
את יודעת אני רוצה וופל ככה
בין הארוחות כזה קראנץ'
לחוש את השברים מתפצפצים
|
ואתה תמיד שם,
בשביל לבלוע.
מקבל אותי
כמו שאני
ללא בקורת
ללא הגבלה
אני חסרת רסן
אני סוטה
ומיוחדת
אני פורקת עול
ואתה
שם,
תמיד אתה חוזר
העבד הקטן שלי.
|
אבל, כמובן, לא דרושה לי כף יד שכזאת.
|
לקול לחישה קלה
פחמים בוערים מחליקים בפי
בנתיב הדם המקולקל
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
לפעמים הגשרים
שאנו שורפים
מאירים לנו את
הדרך |
|
