[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 45967591 45967591
אל היוצרים המוערכים על ידי צ'סטר סוויט




נהנתם?
ספרו לחברכם...

לא נהנתם?
שמרו זאת לעצמכם!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל העולם הזה מעוות אני אומר לך.
והדבר הכי נורא, זה שהכל קורה פה כל כך מהר.
המהירות שכל כך אהבתי הפכה למטרד.
ככה זה כאן , הכל נוזל בין האצבעות של הידיים .

אורבני
מזפזפת בטלוויזיה בשיעמום לבושה בטרנינג בייתי למדי ישבה
בחורה, שנראתה תלאביבית ממוצאת בדירה שכורה כששוטפתה לדירה
ישבה בחדר השני וניסתה ללמוד למבחן במדעי המדינה . היא בדיוק
קמה משינה של אחר הצהריים שנמשכה עד הערב . היה לה הרבה מה
לעשות באותו יום

הומור
שיחקנו כמה חבר'ה כדורסל בבית הספר בחצר,זה היה ככה מהצהריים
עד הערב. בסביבות שש ככה,תומר הביא תיק באותו יום ולא הבנתי
למה אבל לא רציתי להיות חטטן ולשאול יותר מידי שאלות ....

היא אמרה לי משפט ממש חכם.
היא אמרה, כדי לנצח צריך לשחק.

ממחטות נייר ספוגות בנוזלי כאבה,טפטפת מלאה בחומר תקווה,כדורים
אובלים לבנים להורדת היאוש.
כל אלו ליוו אותה אל תהום מטתי שאין לו סוף. רך , מפתה ומסוכן
כאחד .

דיאלוג
דבי: שלום בלה ,צ'ה פאצ'ה? (מה שלומייך?)
בלה:בסיידר אני יודעת?
דבי:לא ראיתי אותך הרביי זמן פה...
בלה:כיין אני בקושי יוצאת בזמן האחרון
דבי:מה קרה ?
בלה:בעיות בגב...

הוא כזה בנאדם משועמם , מאז שהוא השתחרר מהצבא הוא כל הזמן
בוהה בטלוויזיה ומצ'טט באינטרנט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
רואה אותך מבעד למסך הזכוכית
כה מושכת ועדינה
כה רכה וענוגה

אהבה
רוצה לגעת
אבל לא יכול
כל כך אוהב
אבל שומר מרחק

החיים הם סרט.
או בקרוב ארוך מאד.
איש לא יודע מה סופו,
איפה התחיל,
ואיך יצאו הביקורות.

הקו הדק בין ישר לשווה
הוא בעובי פס עפרון.
בין שחקן מאופר
לקוקסינל מכוער
ההבדל הוא קטן,
זה נכון.

געגוע
כל פעם שחושב עלך.
אני נדקר בלב עד שהוא מדמם.
זאת בעיה מציקה , זאת בעיה שחלפה.
לחיות שוב חיים שכבר עברו מזמן .

את דואגת לי.
זה גורם לי לחייך.
גורמת לי אושר,
רק בין השורות מושיטה לי יד.


היפנו אומר:
זכור שהמוות הוא לא הסוף,"
אך ורק מעבר"
זה רק אומר שמשהו נגמר.

הרהור
נמאס לי לחייך
ובכלל משעמם מידי
יושב שעות מול המחשב
סופר דקות בצד

אתה כמו עור מתקלף
אני מושך ומושך זה נעשה יותר גרוע
אבל כרגע זה כיף

אני גר בבנין הנצח,
מול בנין התאומים.
ברחוב ששמו לא ידוע,
בוהה בעננים.
יושב על עדן החלון,
חושב על מה יקרה מחר.

הכל החל לפני ארבע שנים.
אחזו בך בידם ונכנסו אל הבית.
זרחת במראה אדמוני ושמנמן.
כבשת את ליבם של כל הסובבים.

עייניים נפקחות,
אל שמיים מלאי כוכבים.
רוח קרירה,
מזיזה קצוות ענפים
של עץ שחור חסר עלים.

מדברים על נושאים ברומו של עולם.
מדברים על בית הספר,
נושאים של כולם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
המצפון הוא האלוהים, המצפון הוא זה שמכוון אותנו לטוב או לרע,
לפיו אנחנו מחליטים החלטות כאלה או אחרות... את התוצאות
שנובעות מחוסר תרבות של אנשים חסרי מצפון אסור להטיל על
ה"אלוהים", הוא לא אשם.




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
למה תמיד זה
קורה לי?!?

למה?!!?



הבן של מרפי


תרומה לבמה





יוצר מס' 11040. בבמה מאז 28/2/02 15:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לצ'סטר סוויט
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה