|
..."ממקומי החדש, נמוך למטה, דברים שנראו קודם קטנים ואיטיים,
נראו עתה גדולים ומאיימים"...
|
לא רוח זו, לא שמש.
רק אור המבליח אליי מרחוק
|
בדברה,
נמוג קולה אל תוך עצמה.
נדחקת בגבה אל הפינה
וחיבורי קירות כהים עטים עליה.
|
כמטרה נפערת בפני
להוטה, מבעבעת
|
חפות הצליל
המתהווה מנתזיו
|
נדחס מבעד לפתח הצר
רטוב והפוך מבט
|
מהם פורעי חוק
הבועטים בדלתי
אחרים ממתינים
אורבים לטורפם
|
שוב ושוב העלית את הרף,
ואני כהרגלי חייכתי.
מחייך, ואחריך קופץ.
|
|
|
בלי השיניים,
בבקשה!
בקשות גלובליות
בע"מ |
|
