|
..."ממקומי החדש, נמוך למטה, דברים שנראו קודם קטנים ואיטיים,
נראו עתה גדולים ומאיימים"...
|
לא רוח זו, לא שמש.
רק אור המבליח אליי מרחוק
|
בדברה,
נמוג קולה אל תוך עצמה.
נדחקת בגבה אל הפינה
וחיבורי קירות כהים עטים עליה.
|
כמטרה נפערת בפני
להוטה, מבעבעת
|
חפות הצליל
המתהווה מנתזיו
|
נדחס מבעד לפתח הצר
רטוב והפוך מבט
|
מהם פורעי חוק
הבועטים בדלתי
אחרים ממתינים
אורבים לטורפם
|
שוב ושוב העלית את הרף,
ואני כהרגלי חייכתי.
מחייך, ואחריך קופץ.
|
|
|
תראה, אני חש
חיבה מסוימת למה
שעשית עם השמש
והכל, אבל
השמיים זו ממש
פשלה. כחול? לא
היה לך צבע יותר
מקורי לעזאזל?!
-פינקי בשיחה עם
אלוהים |
|
