|
..."ממקומי החדש, נמוך למטה, דברים שנראו קודם קטנים ואיטיים,
נראו עתה גדולים ומאיימים"...
|
לא רוח זו, לא שמש.
רק אור המבליח אליי מרחוק
|
בדברה,
נמוג קולה אל תוך עצמה.
נדחקת בגבה אל הפינה
וחיבורי קירות כהים עטים עליה.
|
כמטרה נפערת בפני
להוטה, מבעבעת
|
חפות הצליל
המתהווה מנתזיו
|
נדחס מבעד לפתח הצר
רטוב והפוך מבט
|
מהם פורעי חוק
הבועטים בדלתי
אחרים ממתינים
אורבים לטורפם
|
שוב ושוב העלית את הרף,
ואני כהרגלי חייכתי.
מחייך, ואחריך קופץ.
|
|
|
אם יש אלוהים,
אז בטח הוא יושב
בבית לבד ליד
הטלפון. ובטח רק
האפפיור מתקשר
לפעמים. כי ככה
אמרה זותי בשיר
שלה ההוא.
והיא צודקת.
אליהו (הנביא)
ויש המשך |
|
