|
מוטיבציה היא הפתח להצלחה
מספרים על חייל אחד זר בעיר מוכרת. אותו חייל כל הזמן הלך עם
הנשק עליו, ואני אף פעם לא הבנתי למה. הוא גר בקצה העיר ואף
אחד לא ממש ידע מה מעשיו, מה הלך רוחו או כל דבר אחר שנגע
אליו. מספרים שהוא חזר עכשיו לעיר לאחר מלחמה ארוכה. אני משער
שאתם שואלים את עצמכם מ
|
אם רק הייתי יורד מהרכבת
הזאת שהביא לסיומה
של תקופה ארוכה ומאכזבת
כל זה בכלל לא היה קורה
|
את תמיד אופטימית
ואני רואה שחור
יהיה טוב את אומרת
אבל אצלי אבדן זה הכל
|
האדם הפשוט, מה ביכולתו לעשות
גדל בחממת רפש אך
בעל תקוות גדולות
מתבוסס לו בדם המתים סתם כך
|
סגור בחדרי חדרים כותב
כלוא בכלוב עליו הירח מאיר
עד לקץ הבוקר שאותך שואב
למציאות האחרת שאותה אתה מכיר
|
היום הוא היום המאושר בחיי
היום בו יצאתי מכל אובססיותי
השארתי את הכל מאחורי
אני יוצא למסע חיי
|
יש לי עולם משלי
ציירתי אותו רק בשבילי
בו אני יכול לרחף
בו אני יכול להיות מי שאני
|
ישבתי בחדר, חשבתי עלייך
הלכתי הסתובבי וחשבתי עלייך
אולי אני פשוט לא יכול בלעדייך
|
ואני נמשלתי לציפור הדרור
כי אל החופש ברחתי מידיך
אל מעבר לאזור הכפור
אני ברחתי ואת לא שאלת לי
|
חדר סוגר
הדלת נעולה
חדר סגור
התקרה נמוכה
אני יושב בחדר סגור
יושב לבדי שם ללא הצלחה
החדר סגור
ללא שום בריחה
פשוט חדר סגור
שם מתחברים להם
שכחה ואפלה
|
להתמכר לטעם האהבה
לחזור לאותה הרגשה
לילות רווים צחוק ושמחה
של צחוק ושטות... וחוויה
|
אני עומד מולה
שוקע בעיניה
לא מבין מה קורה
וחוטף נשיקה משפתיה
|
נערת חלומותיי
זאת שליוותה את חיי
מרגע שבאה
לא יצאה ממחשבותיי
|
עבר לו עוד חודש
מהיום שויתרת עליי
והדמעות שנופלות שוב
מהכאב שעובר עליי
|
ושוב אני מסיט את הווילון
ופותח את החלון
לעבר מציאות אחרת
ובין כל הבלגן
|
זהו, כאן נגמרת דרכי
כאן אסיים את שאול ייסוריי
כל הזמן שהלכתי לבדי
בין החיים למתים העוברים על פניי
|
מהו כאב?
המושג שאותך צובט
אט אט בלב
זה שקורע לך עוד חלק
שלא מזמן התחיל ללבלב
|
|
|
בראש הפירמידה
אלברט
אינשטיין.
במרכז הפירמידה
אריק אינשטיין.
בתחתית הפירמידה
מאיר אינשטיין.
קצת בצד אבי
רצון.
תורות גזע בע"מ |
|
