[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










חן האובן יליד 74.
מחכה להשראה גדולה כדי לכתוב על עצמי כמה מלים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לפתע הכרה איומה הכתה בי: היה זה ליבה, היה זה ליבה שזועק כעת
את שמי.

למסע אליו הוא לא יכול להצטרף בכל יום ובכל רגע ואין ספק שהוא,
אישתו והנכדים עשו מעל ומעבר כדי להקהות את יסוריו. לא עולה בו
ולו הטענה הכי קטנה כלפיהם. למען האמת, הוא אפילו חשק במעט
בדידות שגדלה לתשוקה עמוקה להתבודדות.

אחרי רבע שעה רבקה ואלפרד התחילו להתנשף ואני ראיתי ממרחק
מאתיים ושישים סנטימטר שיש לי עסק עם בלונדינית אמיתית ולא סתם
אלא שני מטר גובה עם ריאות יותר גדולות מהמוח של אילנה דיין.

אתמול בערב התקשרתי לבורא העולם. המזכירה שלו ענתה ואמרה שהוא
לא פנוי כרגע. אני לא ויתרתי, ניסיתי לשכנע אותה שהנושא בהול
אך היא בנוקשות סירבה לקשר בינינו. "קודם תסביר לי במה מדובר!"
היא פקדה אבל אני ידעתי שאם אספר על בעיותיי האמיתיות קלושים
הסיכויים שאעבור

"אל תבטח אף פעם באשכנזים" הוא חזר והדגיש באזניו של חיליק,
"הם שונאים אותנו והם רק מחפשים לדפוק אותנו" הוא היה לוחש את
המנטרה הקבועה בשבלוניות שאט אט היפנטה את חיליק.

הרופאה הוציאה את הזין שלי ונגעה בו בידיים קרות. היא הייתה
אדישה ואני ניסיתי לחשוב על כדורגל אבל אני אוהד של הפועל חיפה
ובשנים ההם הם אכלו חרא בארצית, אז כשחשבתי על הקבוצה התחיל לי
כאב בלב ודוגרי אני מעדיף כאב בזין.

נפגשנו זמן קצר לפני שנסעתי לחפש את עצמי. הכנסתי את המשפט הזה
כי זה קול לאללה לנסוע לחפש את עצמך וחוץ מזה אני יודע שכל מי
שנכנס לקרוא את הסיפורים שלי זה חברים שלי ששיגעתי אותם שיכנסו
לאינטרנט לקרוא את הסיפורים שלי

מיכל פתחה לי את הדלת. היא לבשה מכנס קצר שהזכיר תחתוני בוקסרס
וגופיה. לא יכולתי להוציא מילה מהפה. לא ראיתי את מיכל בערך
שנתיים ועד כמה שזכרתי שהיא כוסית המציאות העפילה מעבר לתמונות
דמיוני. רוית שאלה אותי אם הכל בסדר ואני הסמקתי "בטח" חפוז.
הן ישבו על ספה א

שעות מעייפות ידוגו נתחי חיים, אך לפני הגשתם דמיוני ירים את
ידו בתנועה החלטית. תפקידו יבוצע במאמצים מכבידים

יעל ביקשה עצמאות ואני הענקתי לה אותה והרגע הנכסף נראה כימים
הראשונים של תחילת החורף. הימים הקצרים והאפורים והלילות
הארוכים והקרים הציבו אתגר בפני החיוך שלי, בסוף הוא הפסיק
לבוא.

היא חדרה לפנטזיה שלו וגירשה בעדינות את ההוא עם הקוקו וחייכה
אליו כשהיא בולעת את האיבר שלו בתאווה. "תגיד," היא שאלה
בפנטזיה "אתה בטוח שאתה הומו?" והוא בתגובה לחש בגניחה שהוא
גומר ולמרות שהוא הזהיר אותה היא העדיפה להתעלם ולבלוע את מה
שהבחור עם הקוקו לא הבין

בצד השני של המיטה אין כלום אבל כשאני עוצם עיניים היא כאן
לידי, ישנה שינה עמוקה והעיניים שלה ממצמצות במהירות. היא תמיד
חולמת, היא בטח חולמת על גבר שרירי עם עיניים כחולות וחיוך
כובש.

"רק התקשרתי לשאול מה נשמע" הוא אמר בקול רועד ואחרי זה הוא
מלמל כנים קצרים שלא היו כנים בכלל בתשובה לשאלות חולין
וסיפורים חסרי חשיבות של נער בבית ספר תיכון שאח שלו ניפץ
למישהו את הגולגולת.

שלרון יכול לקחת כל בחורה שהוא רוצה, הוא כל הזמן מתווכח איתי
על זה, אבל כשאני מראה לו את העובדות הוא מתחיל לגמגם. לא
רציתי שהוא ייקח אותה, רציתי למצוא בעצמי איזה שהוא משפט ענק
כזה שיגרום לה לרצות לדבר איתי. שלרון לא היה צריך את המשפטים
האלה, איך שהוא תמיד

היא ניצבה מאחוריי, קוראת את הכתבה שהכנתי ופטמותיה מתחככות,
ללא שמץ מבוכה, בכתפי ובגבי.

בצד ימין בלטה חריטה של שטן עם קרניים המחזיק כידון עם שלוש
שיניים. "גיא צל, מנהל צוות גיוס נשמות" נכתב בראש הכרטיס
ובתחתיתו נכתב בקטן "גיהינום, מחלקת רכישת נשמות".

קופידון התיישב לידי והזמין שוט טקילה. "עם לימון בצד." הוא
הורה לברמנית הצעירה.
היא חייכה אליו בחנפנות קיצונית, כמו כולן היא חלמה שהוא ישלח
חץ בכיוונה.
"לאן אתה הולך?" הוא פנה אליי כשהנחתי שטר של עשרים והתרוממתי
מכיסא הג'ירפות האופייני לברים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
זו לא שכונה של אושר
זו לא שכונה של צחוק


לרשימת יצירות המסה החדשות
הרי לא הייתי כותב את כל זה אם לא הייתה לי עצה חכמה להעניק,
להוריש לכל אותם גברים הנמצאים באמצע שנות העשרים שלהם וכל מה
שהם מבקשים זה גוף חלק, עור מתוח, צייתנות ומשמעת, גוף בעל
ניחוחות שלא נפגמו מריקבון, גוף שרירי ולא מדולדל.




מצה היא לא
ירק....

יומשכו השיפוצים
הגנטיים
בירקות!

החתול...


תרומה לבמה





יוצר מס' 1327. בבמה מאז 7/12/00 23:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחן האובן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה