|
ילידת 1.4.1986 מראשון לציון,
מעוררת מחלוקות בקרב הציבור לו היא משתייכת.
עוברת אהבות ואכזבות רבות ביום יום.
שיריה על אהבות נכזבות,בדידות ומוות...
אפשר לאהוב אפשר לשנוא אך אי אפשר להתעלם.
את האמת ?
אני לא בטוחה למה זה...
|
באי הדעת, חי לו אדם
באי הדעת,אדם בעל דם
חוסר ודאות מה עומד לקרות,
באי הדעת מצפה אל החידות.
|
איש היה ושם לו אין
איש היה לבד וחושב
חושב על שם
חושב על שלום
|
בחצר ביתי
פתחתי בית חולים משלי
בית חולים שיך רק לי
|
בלילותיי חלמתי על עולם מוזר
עולם בו לא אהבתי אותך
עולם בו אהבתי אחר
(ואולי יותר מאחד)
|
לא חושבים מה עושים
לא חושבים לאן הולכים
נוסעים
לא חשוב לאן נגיע
לא חשוב מה נעשה
חשוב להיות הרבה
|
מהגשר חבורת נערים קופצים
לתוך מרינה של סירות דייגים
במים עכשיו לא רק דגים שוחים
עכשיו גם הרבה ילדים
|
הכל מסתובב
בצורה מוזרה
נראה כאילו נגמרה
אהבה
|
כתבתי לך שירים
אתה לא רואה
|
תמיד חשוך,
כבר לא רואים, לא שומעים.
והינה אלוהים,
מביא טיפה של אור
והחיים חוזרים לאחור.
|
מין תחושה של סערת רגשות
סערת רגשות,אהבות,אכזבות
זו מין תחושה שאת לא לבד
שאת אוהבת אותו
לא שמה לב אל העבר
לא שמה לב אל הניכר
|
כאן ילדי הדממה
ילדי הפחד
ילדי הכאב
ילדים ללא נחת
|
איך הם שם בוכים
ילדים קטנים עומללים
עם חיים מושלמים
|
השיר הבא הוא קצת עצוב
שמספר על מוות
הוא הרג אותה לאט
כל לילה
|
זה עצוב לשמוע אותך על זה צוחקת
האהבה שלך זה כבר לא מה שהיה
|
אולי העבר אותי לא ירדוף
ואותך האומת אוכל סופסוף לאהוב
התמוהה זאת השאלה?
בליילותי השחורים עליך חשבתי
תשובה לשאלתי לא מצאתי.
|
תמיד לאחר מעשים
רק אחרי הם חושבים
חבל שילדה בת גילי
איבדה את החיים
אבל תמיד מותר לעשות
מעשים...
|
בין חיבוק לחום
מרגישה בגהנום
האהבה אותי נטשה
ואיני אותה רואה
|
שמח או עצוב
כואב או מאושר
אוהב או שונא
ובחוץ נראה ללא רגשות,
משחק רק משחק של תחפושות.
|
קראו לה נגה הבודדה
צחקו עליה כאילו הייתה מוזרה
היא אהבה את האחד
שלא היה שם בשבילה,והיא לבד.
|
עבר ועתיד מתערבב לי ביחד
עבר ועתיד שקשה לי לזכור
|
עלייך בוכים המוני אנשים
שעות אחדות לאחר
שלנו מתת מול העיניים
|
ביקשת ממני להפתח
ביקשת ממני לדבר
רצית אותי לשמוע
רצית לנהל שיחה
|
הולכת לתיכון מחילה עם ספרות
לומדת עוד שיר
חסר משמעות
מנתחת מילים ומשפטים שלמים
|
שוב נזכרת בערב
בשיחה עם המון אמת
שוב נזכרת בפרידה האחרונה
שבאה רק מתוך עובדה
|
כתבתי שירים
למצב הנפשי
שיחברתי סיפורים
לתעד ת'חיים
ציירתי ציורים
להביע רגשות
פסלתי פסלים
לגעת בתחושות
|
תאהב את הכל
כי זה רק יעזור
תאהב את כולם
כי זהו העולם
|
תחת כיפת השמים
שוכבת ובוהה
בכוכבים
רואה את האנשים
שאותי אוהבים
|
זוכר את הרגש של ביחד.
האם אתה זוכר?
|
סתכלו,סך הכל אני כיתה י',אתם יודעים תיכון בית ספר חדש,והינה
אני מוצאת את עצמי בחצר חדשה שלא הכרתי,סביבי אנשים חדשים שלא
מכירה,נכנסת למבנה חדש,מורים חדשים,ילדים שאני ממש לא מכירה
וחושבת לעצמי "וואו,למה אני פה?! למה לא יכולתי ללכת לאותו בית
ספר שהחברות הישנ
|
|
|
המוות הוא
תקווה
היחידה שנשארה
לנו בחיים
ליאו האיש העצוב |
|
