|
אוהבת, קליק, לא אוהבת, קליק,
|
ולחשת בשמי לעת שחר
והקצת לאורו של בוקר
והיינו כחולמים.
|
הלילה על יצועי לא אעלה,
קרים הסדינים ודוקרים
ופוצעים בריקנותם.
|
כה בהיר היום,
רסיסים של אור על הווילון.
ורצינו לשאוף את השלווה,
מנת שקט יחידה.
|
ראיתיך יורדת דרומה, למדבר.
הפכת מפרח לצמח-בר,
|
רק קוץ שהצהיב
על דלתותיה ינקוש
|
עלוותה,
עלבותה תסוכך ראשך
כציפור מגוננת גוזלה.
|
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
