[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










נולד בשנת 1980.
מאז לא עשה יותר מדי.

מדריך מזורז לתייר התמים:
הבן המועדף - "אושר"
הפופולרי ביותר וילד די נחמד בפני עצמו - "אגואיזם"
המערכת אהבה - "אנשים קטנים" בסיפורת, "נשבר" בשירה
למי שמגיע עצבני או מבואס או שהוא סתם בן אדם כזה
שנהנה מסבל של אחרים - "במקום הלא נכון בזמן הלא
נכון"
גם בסדר ופשוט נגמר לי הכוח לפרט - כל השאר




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"אלעדי שלי..." שוב היא נוטלת את ידו, "הלוואי יכולתי לתת לך
את אוזניי, את עיניי, את הכל..."
אלעד מגיב למגעה.
"תני לי למות", הוא אומר. לא בכעס, בשלווה.

"אונס! אונס!"
הזעקה החנוקה שנשמעה מבעד דלת שירותי היוניסקס של הדיסקוטק
מצאה אותי בדיוק באמצע שטיפת ידיים בכיור הסמוך.

"בוא", היא נשענה לאחור על גבה, פישקה את רגליה והנחיתה את
כפות ידיה במאונך לשיפולי ירכיה, תוחמת את איברה ביניהן כמסמנת
לי את המטרה. בד בבד משכה באפה, "בוא תזיין את הזונה שלך,
שיהיה לך מה לספר לחבר'ה.

סאטירה
בנקודה הזאת ליאור בדרך כלל נשברת. היא כורכת את זרועותיה
הרכות סביב צווארי, כובשת את ראשה בכתפי, וכל גופה רועד
ביפיחות חרישיות. אני מחבק אותה, מלטף בעדינות את שערה וממלמל:
"זה בסדר, אני עוד פה". ליאור מאמצת אותי אליה, נצמדת אליי
כאילו היא חוששת שאעלם לה אם

אין תאורה פה. חושך עמוק, סמיך, שכורך עצמו סביבך ונדמה שאין
אפשרות להשתחרר. פנסי המכוניות כנגד צלע ההר היוו עתה את מקור
האור היחיד, ולזוהרם הקלוש נראה הנוף קדמוני, אינסופי, עוכר
שלווה.
אם יירו עלינו עכשיו, אני מקווה שישתמשו בכדורים נותבים.

הומור
"לאן אתה גורר אותי?", יללה הזקנה, "אתה רוצה לאנוס אותי?"
"חס וחלילה!", הזדעזעתי.
"אז תזוז!", פקדה נחרצות, "אולי מישהו אחר רוצה!"
היא צחקה צחוק חורקני, והשתעלה, ואז שאלה מה כל כך מצחיק.

"עוף מכאן", זרקתי עליו כדור גומי קטן. על החתול, לא על חיים.
"לא רוצה", ענה לי החתול, די בחוצפה.
"מה זה?", שאלתי, די בפליאה, "אתה מדבר?". שתבינו, עד אותו יום
הוא לא הוציא מילה מהפה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
לרגע אינו נח
אינו שואף
אינו חושב
ולעת ערב שוכב לישון
מלא חיים ושובע
מאושר ושלו

החרטות תקפו שוב הלילה
מיידות בי מן המארב זכרונות
קושרות אותי בחבלי החלטות אומללות

רומנטיקה
את חולה, מצחך לוהט
חמה יותר מתמיד
שוכבת במיטה, חיוורת

חתלתולה שלי
נהג לקרוא לך
ואת האמנת

אהבה
כיסופיי משרכים דרכם בשקט רגלי
עטופים עד חנק בקדושת היום
לבי זה מכבר התרגל אל הצום

בפעם הראשונה שנשבר
אספנו בקפידה את כל השברים
סידרנו אותם כפי שהיו בעבר
והדבקנו בדבק מעולה של נגרים

נשימותיו דוממות
עיניו מהופנטות
רדומות
הצעקה העולה בו נבלמת כתמיד


לרשימת יצירות המסה החדשות
מסמך זה בא להסביר לכל הנשים התוהות (וגם לגברים שלא מבינים את
תשוקתם העזה ליצורים הומוסקסואליים חלקי חזה) בצורה מתמטית
ברורה ונחרצת (עם מתמטיקה כידוע לא מתווכחים) מדוע, בראייה
הגברית, הלסביות הן אחד מפלאי עולם.




מישהו ראה את
נימו?


תרומה לבמה





יוצר מס' 6859. בבמה מאז 15/10/01 19:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחתחתול הכהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה