[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








צ'ארמלס גרל
ICQ 146381351 146381351
נולדה בשנת 1984, כי דחפו אותה לזה.  כותבת בעיקר
באנגלית כי דחפו אותה לעשות את ההפך. מנסה להסתיר
כמה שפחות את העובדה שהיא מטורפת לגמרי, דבר שכולל
נשיכת כתפיים זרות, חביקת עצי אורן הכרמל ובכי בלתי
נשלט באמצע הרחוב בגלל שיר. יש אנשים שקוראים לזה
רגישות.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
I'm the best therapist in town. My name is everywhere but I
am not even in the phone book. The people I analyse just
tell their friends that I'm the best therapist in town.

I wanted to give you the sun giftwrapped in blue shiny
giftwrap. I really wanted to, because I know you're always
cold

אהבה
He was in his forties, though he looked older, his hair was
too long, and very messy, and he didn't shave for a while
now.

סוריאליזם
I hate paper. Those thin sheets of dead trees make me sick.

she was a happy 15-year-old. She never cried.Never. Not even
when her best friend died.

אוטוביוגרפיה
The man who had a newspaper on his head was always
up-to-date. He always knew all the latest news, and always
was the first to know

At first, she didnt want anyone to notice. So she did it
near the elbow and wore only long sleeves.

You're a happy man. You have a house, a twenty minutes drive
from the city, with a lovely back yard. You love your back
yard. You take care of it every Friday afternoon. You have a
cute dog. He's already 5. Really cute. Grew up with your
kid. Ben.

התבגרות
המורה לימדה אותנו לכתוב את המספר אחד.
קו ישר מלמעלה למטה ולמעלה יש לו חוד כזה כמו עפרון מחודד
נורא.

אני הפסיכולוג הכי טוב בעיר. שמי נישא בפי כל, ואני אפילו לא
מופיע בספר הטלפונים.

יואב בן שמונה-עשרה. היום יום ההולדת של יואב, והוא בן
שמונה-עשרה.

כולם נשענו אחורה ונשמו עמוק, אומרים שוב לדודה רינה כמה נפלא
היה הצלי, וכמה מושלם היה הגפילטע, ואיך התפוחי אדמה היו
ממש.... ללקק את האצבעות.

פוליטי
בואו נבנה לנו כמו ארץ. ארץ רק שלנו. כמו שלצרפתים יש ארץ
שלהם, כמו שלאיטלקים יש ארץ משלהם, גם לנו מגיע. בדיוק כמו
להם.

סוריאליזם
נעה החליטה שהיא צמחונית. נמאס לה לחשוב על זה שהיא אוכלת חיות
מתות, והיא החליטה להפסיק. היא התחילה עם בשר בקר שעליו היה
הכי קל לוותר, והמשיכה לעוף ודגים. והיא הרגישה יותר טוב עם
עצמה, ובאיזשהו מקום היא גם הרגישה נקייה יותר מבפנים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
You asked me to write something happy

you, you wear me like a shirt

pick up all the pieces that scattered so long
and glue them together

Can I go on walking,
Living

I killed myself long time ago
I killed my soul, my spirit
I can't stand to feel anymore

i look at the mirror
and you're so damn pretty
why can't i be more like you?

I'm screaming

גם אני רוצה כנפיים
אבל לא בשביל לעוף
כי הכנפיים שלי
יהיו מסתור לגוף
שלא יראו אותי יותר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
You sit next to me and I put my head in your lap. You run
your fingers through my hair,

we've made love, not once and not twice

משתמטת? לא משתמטת. בעלת אידאולוגים. אידאולוגים מוצקים כסלע.
אם היא לא מקשיבה להם, הם מכים בה מבפנים, קורעים, גוזרים אותה
מבפנים, צועקים באוזניה, מחשיכים את עיניה, תולשים שערה,
קורעים את עורה, צועקים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
,She started taking off her clothes. Taking off her shirt,
her skirt,her bra.

i fell in love the day i could fly

In a minute, i am going to flush the water

אשה צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה. היא רזה, מבנה גוף לא
גבוה, לא נשי מאוד. לבושה בלבן. יחפה . שיער כהה באורך בינוני
(עד הסנטר או מעט ארוך יותר). עיניים בהירות. ללא איפור,
תכשיטים או קישוטים מכל סוג. יושבת בתנוחה עוברית בפינת החדר.

סגרתי מאחורי את הדלת ונכנסתי למיטה. מתחת לשמיכה, בתוך החושך
החם, נכנסתי לתוך עצמי. בפנים היה חושך נורא. אף אחד לא היה
איתי. לבד. ואז פגשתי את הפחדים הכי גדולים שלי. פגשתי אותי.

אני נכנסת לחדר שלי. אני לבד בבית. פותחת את הדלת ונכנסת לחדר.
סוגרת אחריי את הדלת. למה? אף אחד לא ייראה.


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
אל היצירה
פברואר 2001


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
סקיצה
אל היצירה

אבסטרקט
אל היצירה




נו...מתי הוא
כבר יאכל את הדג
הזה???




מלאך המוות


תרומה לבמה





יוצר מס' 1417. בבמה מאז 23/12/00 2:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לצ'ארמלס גרל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה