|
לברכת ערב טוב על שדרה,
לים גולש אל חופים ארוכים.
לסערה שהיתה ונגמרה,
לנצנוצי אורות מחרישים
|
פוצעת עצמך
בדילוג עלי תיל.
בדמיונך דוהרת
אל
שמש כבויה.
|
ככל שרפה בי הלחץ,
מעיק הריק וקורא:
"בואו, חיזרו
תאומי זיכרון וחלום!"
|
|
|
לכל חרא יש בית
שימוש
פראפראזה
להמונים. |
|
