|
לברכת ערב טוב על שדרה,
לים גולש אל חופים ארוכים.
לסערה שהיתה ונגמרה,
לנצנוצי אורות מחרישים
|
פוצעת עצמך
בדילוג עלי תיל.
בדמיונך דוהרת
אל
שמש כבויה.
|
ככל שרפה בי הלחץ,
מעיק הריק וקורא:
"בואו, חיזרו
תאומי זיכרון וחלום!"
|
|
|
איזה אח של אקס
מיתולוגי אמר לי
פעם:
נותנת-זונה.
לא נותנת-בת
זונה.
ואיך הוא קורא
לאימא? |
|
