|
אני כותבת בשביל לחיות, וחייה כדי לצייר.
פה בזכות כל האנשים הטובים בחיי... מקווה שאתם
יודעים מי אתם.
תהנו.
זה לא שיר פרדה,
מיתרי הקול לא יציבים מספיק.
זאת לא כמיהה לסוף,
הצפייה לראות אותך נכנס מבעד לדלת גדולה מידי.
זאת רק התפרקות רגעית
מול מצבת אבן קרה ומסותתת.
|
רק הדמעות שניגרו מעיניו חמות היו.
שפתיו, עיניו, קפאו כאחד,
התבצרו מפני.
|
פואמה רגשנית ומתבכיינת נזעקת מתוך ורידי, אאטום אוזני לעומתה.
אינני מעוניינת לשמוע דברי קיטש והבל. מעצמי אצפה ליותר.
|
הדמעות זלגו על פני, והקיר שגבי נשען עליו הפך קר יותר מרגע
לרגע, מעצים את הכפור שרבץ בפנים. רק מחשבה אחת עברה לי בראש:
רע לי. חוץ מזה מוחי הפסיק מלפעול.
|
|
|
במנהטן
שבניו יורק
כשקר - באמת קר
וכשחם - באמת חם |
|
