|
אין בי מקום לאחרת,
אני שלך לעד, ליבך שלי.
הייתי רוצה לראות אותך חוזרת,
מנסה בלילה קר לנשום אותי.
|
ובחלום היא כאן, לידי,
אוחזת בידי,
מביטה עמוק אל תוך עיניי,
נושקת בחום על שפתיי.
|
היית לי האור בנשמה,
היית האש שורפת, סוחפת.
מעולם לא חשבתי
שככה זה יהיה,
לא אראה אותך הולכת.
|
היום עבר, נגמר, מחר מתחיל חדש.
עם החלום שעוד נמשך,
עם האהבה שלעולם אינה נגמרת.
אז בואי ונפסע עוד רגע קט ממש,
יחדיו אל העתיד,
אל התקווה שאיתנו תמיד נשארת.
|
ואולי מחר יהיה כאן אור,
הכוכבים כבר נוצצים
והירח מרחוק זורח.
ואולי זה אותנו לא ישבור,
כי הורדים שוב מחייכים
והחושך כבר בורח.
|
את לא יודעת איך זה לחיות כך בלעדייך,
את לא יודעת שליבי עכשיו כואב.
כמעט בכל חיי אני נמשך אלייך,
ורק רוצה לומר "אותך אני אוהב"
|
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
