|
אוונגרד רגשי, הכל. שום דבר.
דיסטרוושן, דיסטרקשן.
שיער ארוך.
דרמה.
|
מכנס לבן ונעליים שחורות.
אפילו.
פורץ גבולות שכמותי.
לא יעז.
|
יש
קווים משיקים
ביני ובין כיס המרה
|
שולחן הכתיבה הישן
שקיבלתי מסבתא ממה ז"ל
עדיין חי.
|
סלק זה סגול וכו'
לסלק זה כבר אחר לגמרי
שלא נדבר על לסקלי
|
וגם אני
כמו ישו הנוצרי
צלוב, כלוא
בגדרות תיל
|
גורש מקהלו של
יה
כאלישע
בן אבויה
|
אימפולסיבי
מצדי שישרף העולם
עכשיו
|
וכבר לא בא לי להשקיע מאמצים
ביצירת מיקס תות בננה
או יותר נכון מיקס גרעינים ודלעתקישוא
|
מסגרת שחורה
ולוח לבן
שקט.
|
Almost i told you how i feel
but i didn't
|
Sometimes i don't recognize
my own face
|
All I wanna do is love you
and it doesn't harm anyone
|
מיניאטורה למילים של אמילי דיקנסון
|
I miss you too.
Something old is broken,
nobody's in hell.
|
שבת בצהריים
סוגר את העיניים
ומרגיש כאילו
עייני הפכו
לנייר עיתון לא מהודק
|
גופי מוטל
בשדה כנבלה
והעורבים
אוכלים את גופי
|
אני ריקני
עד כדי עומק
והריק סביבי
חרוך כצלקת
|
בואו, צאו איתי להרפתקאה לא נודעת.
המין האנושי.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|