|
אני מסרבת לכתוב על עצמי בגוף שלישי.
אני, מי שאני.
לא פחות ולא יותר.
אני תמיד עצמי
גם כשאני חושבת שאני לא עצמי.
אני מי שאני ביצירות שלי.
אם הן יוצאות כמו שהתכוונתי.
זהו.
הרעיון של משפחה ושל להיות במקום אחד מפחיד אותו.
ואני הבנתי.
הוא, יש לו כנפיים. הוא צריך מקום לפרוש אותן. הוא צריך מקום
לעוף. אם לא, יגווע.
|
I used to live. I used to breath.
I used to feel like I'm alive.
The problem is that this abyss has come too soon.
|
אולי ישאני רחוק
אל עולמות שמש בלי רוחות סערה
ומתוק שהפך למלוח
יהפוך למתוק חזרה
|
בחשכת הליל
ובשעות האופל
על האדמה הלחה
ימצאו דמעותיי מסתור
|
רק הריח עולה מן המטבח.
מגיע לאף שלי ומשגע.
הציפייה מתעצמת.
הרעב עולה.
|
אלוהיי, האם יחלפו חיי ריקם
ולא תשאני מעבר לים
לחוות גדולותיך?
|
נכון, יש כאלה מילדי הצללים שיישארו אפורים לנצח. שלעולם לא
יגעו בקצה הפוטנציאל הטמון בהם.
אבל חלקנו...
חלקנו נועדנו למשהו מעבר למה שהחיים המיידיים אולי נראו לנו.
|
|
|
