|
באותה שניה
באותה דקה
היא איבדה את דרכה
והלכה לאן שהלב אמר לה
הלכה הרחק ממך...
|
שהשמש תאיר
נלך אני ואת
על שביל האבנים הצהובות
האבנים יצנצו בצבע זהב
ואת ילדה
תדעי שהגעת
לשלווה.
|
ואני מרוב בלבול
אומרת
אני אוהבת אותך!
|
האם מישהוא פעם יקשיב
לצעקתי הגדולה ביותר!
|
עוד דמעה קפואה זולגת
ועוד אחת,
קרות כקרח.
|
רק עוד אחת,
רק עוד נשיקה אחת
ממך.
|
|
|
החיים הם כמו
השעה 3, הם באים
בדיוק מתי שלא
נוח.
אביה האיום. |
|
