|
באותה שניה
באותה דקה
היא איבדה את דרכה
והלכה לאן שהלב אמר לה
הלכה הרחק ממך...
|
שהשמש תאיר
נלך אני ואת
על שביל האבנים הצהובות
האבנים יצנצו בצבע זהב
ואת ילדה
תדעי שהגעת
לשלווה.
|
ואני מרוב בלבול
אומרת
אני אוהבת אותך!
|
האם מישהוא פעם יקשיב
לצעקתי הגדולה ביותר!
|
עוד דמעה קפואה זולגת
ועוד אחת,
קרות כקרח.
|
רק עוד אחת,
רק עוד נשיקה אחת
ממך.
|
|
|
אני אף פעם לא
נכנסת לבמה חדשה
בין שתיים
לארבע.
צעקות ההתלהבות
שלי מעירות את
השכנים.
ילדה טובה
הוד-השרון. |
|
