|
שמעתי את האמא שם אומרת
מה, אין להם מקום אחר לעמוד ולהתנשק
אך היא לא ידעה שכבר יום שלם
הם מנסים לסכם מערכת יחסים של שנה
עומדים על המדרכה
נאבקים על קיומה, מחזיקים באהבה
|
אתה השפיות שלי
התקווה של תחילת היום
האושר של סופו
אתה הכוכבים שבשמיים שלי
השקט שלפני החלום
הרוגע של החוף
|
שתצא השמש
שאהיה יפה
שמשפחתי תחיה לנצח
שאצחק מכל שטות
שאטייל במקומות שלא ידעתי על קיומם
שאתרגש מפרח עד סוף חיי
|
את השאלות הקשות אני שואלת את עצמי
אל תדאגו לי, כולם
תחסכו ממני, כי אני כבר שם
|
אבל כל משפט של נחמה לא יחבקני במיטה הגלותית
כל משפט של זרים על אהבה נועדה, שוב ישבור את ליבך
ואת יודעת הכול היטב מכולם
ולכן לא מוותרת על החירות לבחור לאהוב ולא לכפות
|
וחושבת אם זה בכלל היה הגיוני
להיפרד כך
שכל כך מאושרים
איזה הגיון יש כשאתה לבד שם בין הסדינים
למה הלב לא חשוב כמו ההגיון
ולמה בכלל מתקתק לו השעון?
|
חיי האהבה שלי חסרי אהבה
הם מוקפים במחשבים, חיפושים, והרבה אכזבה
קור נושב מהמסך
ואת רק רוצה נשיקה
|
ההרים בחיי החליטו לגבוה
ונפשי אינה משאירה את גופי להתמודד לבדו
צונחת גם היא, בסגנון חופשי
מההרים לעמקים
ומתעתעת בכולי
|
אני לא יודעת איך להתחיל הכול מחדש
לנשק
לחבק
אך מישהו אחר
אני לא יודעת איך להחליף אותו בלב
|
בנית לי שמחה
הכרת לי שלווה
ופתאום השארת אותי
כך, קפואה, ללא השמיכה
|
זה אמיתי
זה לא חלום
קיוויתי שאולי לא נפרדנו אתמול
וקמתי בבוקר
מאוד מאוחר
ומצאתי רק שערות שלי על הכר
|
שם תהיי אשה בקופסא שונה
שם תגלי סודות של עולם
שם תתגעגעי אליהם יותר מאי פעם
שם תאהבי מה שקיים ונעלם
שם תתרגשי ממה שפה כבר שכחת שקיים
|
עשור זה הישג
אך הוא כלום ללא אהבה גדולה
ולכן בזה היום אביע משאלה אחת ויחידה
ואם היא תתגשם
אשמח לקחת אותו לעוד הקפה
|
מה כבר רציתי?
עזר כנגדי.
כל כך הרבה שנים
אני פרח עצמאי
דואגת היטב לתחזוקתי
כל מה שרציתי זה מישהו חדש
שישקה אותי
|
רק חיבוק אחרון
הידיים מרגישות את העור שלו
ולא רוצות לעזוב
אין כמו מגע שפתיו בשבילי
|
חושבת מה אתה עושה עכשיו
כמה אני רגילה לדבר איתך
כמה אני רגילה לשתף אותך
לא זוכרת איך זה היה בלעדיך
לא בטוחה שרוצה גם לזכור
מיליון שנה לא היה לי כמוך
|
אך בכל זאת הוא אמר, בואי רק נפטפט
וישבנו ערב שלם
כשהעיניים שלו משקשקות את בטני
כשהגומות שלו גורמות לי לרצות לצרוח
וישבנו ערב שלם באינטימיות של שני אנשים שרוצים
ולא יכולים לגעת
|
|
|
שרון שמן
לברק יש פרונקל
אימתני, ושניהם
מדברים מצחיק.
המרגל הלא
מועיל- הקול
השפוי (כמעט) |
|
