|
 57813744
החל מהעשירי ביולי 1982 ועד מועד לא ידוע.
הכל, רק לא ג'וקים...
The silence that rested over the park did not seem
intimidating, even though it should have...
|
כבר ראיתי במוחי איך אנחנו נאבדים ברחובות של תל אביב ולא
מוצאים את הידיים והרגליים.
אחרי ארבעים דקות של נסיעה הבנתי שכנראה אנחנו באמת צריכים
עזרה, והתקשרתי לחברה שלי מהפלאפון.
|
ואני חושבת, אם בעצם אכפת לך, אם משנה לך שאנחנו כאן מעלייך.
כי נכון שעומדים ונזכרים ומספרים, אבל אולי לך זה לא משנה.
ואולי אתה שם למטה צוחק עלינו, ודמעות של אושר נושרות מחללי
הגולגולת, איפה שפעם היו העיניים שלך.
|
הצפירה החלה ליילל. האזעקה נשמעה ואני, גוש אנושי מטונף, זחלתי
מבין ההריסות אל תוך השממה של אחרי הצפירה. בעודי מסכן את חיי
כך, על מנת לפרנס את משפחתי, ונושא בעול הסכנה...
|
אבל לפעמים, כשגם לה כבר נמאס, היא הייתה מרימה אליי זוג
עיניים דומעות והייתה שואלת, למה אני?
|
ההורים שוב הושיבו אותנו לשיחה משפחתית בפינת האוכל, ואמרו לנו
שהגיע הזמן לקנות מכונית חדשה והם רוצים לשתף אותנו בבחירה.
|
היה היו פעם, לפני שנים רבות רבות...
|
יש מצבים שאת פשוט יודעת שיובילו לאסון, שפשוט אין מהם דרך
חזרה. ולמרות זאת, למרות שאת כבר רואה את הסוף, את יודעת שזה
מה שתעשי. כמו סרט שראית כבר שש-עשרה פעם, והכל נראה נע כמו
בהילוך חוזר. בסרט הזה כבר היינו.
|
היא צחקה קצת ולקחה את החיפושית עם האצבע הארוכה שלה. הוא חשב
שככה זה היה תמיד, היא לוקחת, בלי לשאול, והוא נשאר בלי כלום.
|
הייתה לו זו הפעם הראשונה בתקופת שירותו שזכה להיות בבית כלא
כאשר הוצאה להורג עומדת להתקיים. למעשה הדבר יתרחש עוד שעתיים
בלבד. רק לפני חצי שעה הוא שב מביקורת תאים, ואפילו הוא - שהיה
בעל עור פיל עבה במיוחד - חש בהתרגשות שאחזה באסירים.
|
כאן הכל היה הפוך.
הים הגדול שלפנינו הוא שנצבע בצבע הזריחה ואני חשתי נפעמת
לגלות, בפעם הראשונה בחיי, שלא תמיד השמש טובעת בים. לפעמים
היא גם צפה ועולה מתוכו.
|
עכשיו דם קלח לאורך זרועו והכאב החד הצליח הצליח לסלק את אדי
האלכוהול במידה מספקת כדי שירים את עצמו מעל הסדינים וימעד
לכיוון האמבטיה.
|
הוא הזכיר לי את אח שלי, שנהרג בשנה הראשונה של המלחמה. ליאור
תמיד ניסה להציל את המצב, ותמיד הצליח. אבל מהפגז שפגע בו הוא
לא יכול היה להינצל. אמא שלי לא דיברה כל השבעה, ורק אחר כך
היא אמרה שפשוט המזל נגמר באיזה שלב בחיים. רק צריך לדעת מתי,
ולהפסיק להסתכן.
|
יום שלישי, פעמיים כי טוב, היה הראשון שהתדפק על הדלת.
|
I stepped out of myself yesterday
And walked past the old wooden bridge,
Hanging so poorly over the murky stream
That was no longer there.
|
And spiritless and shallow
I come before you
To be condemned
|
And there's something not right in the kingdom of me,
A reign of pure madness and fallen debris;
|
Me and L, we lay on riverbeds together,
Inside ourselves, when the world just doesn't get it anymore
|
Framed by a picture, framed to your wall of shame;
|
On this Saturday,
We do laundry together
|
Sonar waves splash to the shores of Carthage,
Distant echoes of a future gone lost.
|
I have always noticed how
A beautiful woman hangs tight
To the arm of her companion
When an unattractive man
|
עמית היה חייל קרבי,
בתול ומתוסכל,
כבר אז ידעו החברים,
עמית הוא די מוגבל.
|
Creeping up your back,
Can you feel fate crawls at you?
From your head to the cement right beneath you
|
Dirty men covered in a light scented soap,
sweating out the last rays of light, with pride,
on a steaming hot August day.
|
היה היה ילד קטן שאהב טלביזיה לראות.
תמיד אמרו לו שזה לא בריא, ואפילו מזיק, אבל הוא - בשלו.
שוכב על הבטן לפני המרקע ובוהה במסך בעניין,
לא משנה מה ראה, לא משנה מה קרה, הוא מביט כמסומם.
|
בספרי היסטוריה מעטים של העולם החדש מצויין הפיצוץ הגדול, וגם
באותם ספרים יחידי סגולה לא ניתן למצוא כל פירוט טכני ומעשי של
הפיצוץ, אלא רק מצויינת פטריית עשן אדירה שעלתה השמיימה,
והפיצה אור מסמא עיניים שגרר אחריו נפשות רבות אל סוף דרכן על
פני האדמה. אולי התי
|
ריאותיו המלאות באוויר כאילו קפאו לשנייה, והוא פלט מעט מהחמצן
דרך אפו.
לא, הוא נזכר, חייב לשמור.
|
Through the fires that our stories kept alive
Through our fathers who have fallen on the knife
I will rise, I will rise
|
|
|
אני גם בא לערב
במה
האיש האדום בצד |
|
