[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










נולדה ב-89. התחילה לכתוב בגיל 5 (אז מה אם זה היה
ממש גרוע...) ולא נמאס לה עד היום. כותבת בעיקר
סיפורים קצרים, אבל עוד יש מקום להתפתח... תהנו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אנשים לא שמים לב לזה, אבל הם הולכים לישון בלילה וקמים כל
בוקר ברציפות מאז היום שבו הם נולדו. וכל יום הם מרגישים
וחושבים בדיוק כמו היום שהיה לפני זה, רואים את הכל חוץ מאת
ההתפתחות של עצמם. היא כבר בכלל לא ישנה, וגם ככה כל החיים
נראו לה כמו יום אחד ארוך שלא

הדבר העיקרי שבו יולי מתגאה בחבר שלה זה שהוא נורא בוגר, אפילו
שהוא אף פעם לא היה מאוהב. היא אומרת, ומבחינה מסוימת היא די
צודקת, שלהיות מאוהב זה נורא מבגר. היא קראה פעם שב-98 אחוז
מהמקרים יוצאים עם לב שבור וחכמת חיים והיא מאמינה שהיא והחבר
שלה נמצאים באות

"איפה את?". המסר מאיל נדמה כאילו הגיע ממרחקים עצומים, אפילו
שהמכונית של רועי כבר הייתה קרובה מאוד לעיר. דמיינתי את איל
יושב באיזה פאב עם כמה מהחברים, חושב עליי, תוהה. אני בעצמי
תהיתי עד כמה זה יתרום לו אם הוא ידע את התשובה. עד כמה זה
יתרום לו אם אני אשקר.




הלוואי והייתה
עבודה שבה הייתה
יכול לקום בבוקר
ולראות שכבר
כמעט 2000 שנים
הבוס שלך צלוב

שתוכל ללבוש
בגדים לבנים בלי
שיחשבו שאתה
הומו

והכי חשוב.
שאפילו שיש לך
פרקינסון אתה
יכול להמשיך
לעבוד


תרומה לבמה





יוצר מס' 33534. בבמה מאז 13/4/04 14:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לכרמל קוריצקי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה