[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי כרמל אבני
ב15.5.1990 זה קרה.
בא לעולם יצור קטן.
ליצור קוראים כרמל.
כיום, היצור כבר גדול.
ליצור יש מחשבות ורגשות, ולכן היצור החליט לשתף את
העולם במה שעובר לו בראש...

קריאה מהנה!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אילו רק יכולתי להגיד לך, שאני פישלתי בתור המלאך שלך.
אני מצטערת כל כך.

"אני רואה אותכם מלמעלה כל הזמן. וכן, מזל טוב. המלאכים פה עשו
לי עוגת עננים עם סוכריות קופצות. דווקא טעים. אם הייתי יכולה
הייתי מביאה לכם."


לרשימת יצירות השירה החדשות
אחרי הכל היא סופסוף הבינה שזהו לא מקומה,
שהגיע הזמן לארוז הכל בקופסא,
לקחת את מה שבאמת חשוב ולצאת למסע.

לא יכולה לברוח מהמערבולת החושים.
רוצה לצרוח לך, לכולם,
אני לא שונה מכם, אני שונה כמותכם.
אז תעזבו אותי בנחת, עד שארגע, עד שארדם

זה לא נכון מה שאומרים,
כולם פה משקרים.
אמרו שיהיה יותר טוב,
אמרו שהכאב הזה יעזוב.

פשוט לעצור אותה,
אותה דמעה ארורה.

אתה הולך מולי,
אולי כבר שמת לב למבטיי.
החיוך המקסים שלך מהפנט אותי,
אל תפסיק לחייך, זה עושה לי טוב בליבי.

היית שלי,
אבל איבדתי אותך.
ככל שהימים עוברים,
כך גם הכאבים גוברים.

שוב נופלת לאותו בור,
הכול נראה פתאום שחור.
שוב עושה את אותן שטויות,
כנראה אני לעולם לא אפסיק לטעות.

הנה עוד תקופה נגמרה.
ואחרי כל סוף, בא התחלה חדשה.
אבל אף אחד לא הזהיר אותי,
שזאת עלולה להיות התחלה רעה.

אהבה
אז מוח יקר, כאן אנו נפרדים.
אני נשארת עם ליבי, כי הוא עושה לי טוב בחיים.
אז היה טוב, וטוב שהיה.
ואולי נתראה, בגילגול הבא.

Because I'm giving up again
Don't worry, I'm taking all the blame

שמה קצת סומק, קצת מסקרה.
שמה את הבושם האהוב עליי,
שמה את הבגדים החגיגיים שלי.
וכל זה, רק בשבילך.

אני רואה אותך בוכה,
מדוע הינך בוכה ילדתי?
את כה יפה.
אינך צריכה להסתיר זאת עם הדמעה.

טעות, אחרי טעות, אחרי טעות, אחרי טעות...
וזה לא נגמר
ואני לא מבינה

תחושתי
והנשמה זועקת, צורחת בתוכי
והיא רוצה, שתצילו אותי.
היא אומרת, שאני נופלת לתוך בור שחור.
היא חושבת, שמשם לא אצליח לחזור.

לו רק יכולתי,
להגיד לך את כל מה שעובר עלי.
לו רק היה אפשר,
שתרגיש אותי מעט.

כי הכל נגמר, לפני שבכלל הייתה התחלה.
אני בסדר, אני כבר רגילה.

רוח קרה
וזה לא כל כך רע
רוח קרה
מהחורף שבא

רק אם תבוא ותגיד לי שזה נגמר,
שזה בכלל מעולם לא היה.
רק אם תבוא ותגיד לי זה עבר,
שמבחינתך דבר לא קרה

זה לא צריך להיות,
זה לא היה אמור לקרות.
וצריך להפסיק עם זה,
ככה או ככה, זה יהיה קשה.

העלים קוראים לי אליהם,ליפול ולהמשיך עם הרוח.
לא להתנגד, לא לשנות, לוותר.
שהרוח תקח אותי למקום אחר,
בשקט

הרהור
שקר ועוד שקר,
שקר שחור, שקר לבן,
זה לעולם לא יגמר,
זה גם לא ידהה עם הזמן.

ואתה,
אתה לא נותן מנוחה,
לא עוזב לדקה,
כמה אמא מסורה.

אתה,
שיחקת כאילו אהבת,
בשבילך הכל היה הצגה.
וכשאותי חיבקת, זה לא היה מאהבה.

היי אתה, כן, כן, אתה.
אתה עם החיוך המקסים.
בוא גש אליי לשנייה.
יש לי לספר לך כמה דברים.

אז עצב יקר,
אם תעיז לחזור אליי,
אתה עוד תשלם ביוקר.
אני לא אתן לך להיכנס לחיי.

ודי
זה נגמר

ולחשוב,
שעכשיו היית יכולה לחבק אותי.
ולחשוב,
שעכשיו היית יכולה לחזק אותי.

קח אותי, איך שאני
קח אותי רחוק, למקום שעוד לא ראיתי,
תראה לי דברים חדשים,
תראה לי חיים אחרים.

יחסים
Don't try to make me happy
Try not to make me sad
I know that you tried it before

There was a little girl
She never found the way
She never knew how to say
She wasn't okay

אהבה
אז תבין,
אהבתי אליך אינה אפשרית.
אולי היא תהיה גדולה ומופלאה
אבל אין זאת זכותי להחליט
מה יהיה בגורלה.

איך אפשר לחיות עם ההרגשה,
שלעולם לא אוכל להיות שלך?

אכזבה
איך יצא
מתוך ילדה קטנה
שהייתה כל חלומותייך
איך יצא

אני אסתדר לבד,
אני אדאג לעצמי.
אני עוד אפול לבד,
אך גם אקום לבדי.

אהבה
אני שונאת את זה
ואני שונאת אותו

אני תמיד אזכור את אותו מבט,
שחשבתי שהוא מאהבה,
חשבתי שהוא יימשך לעד.

או הכול או כלום,
כמו שנהוג לומר.
או שהכול קורה לי,
או שאין לי שום דבר.

הגשם יבוא וישטוף את הכל,
כך את תמיד מספרת.

עד מתי אני אשב ואחכה,
עד מתי אשב ואשמע,
את אותם המילים הקלות,
שאני לא מפסיקה לשמוע בצרורות,
זה עוד יקרה לך, זה עוד יבוא.

אנו מחפשים את השלמות,
אך איננו מבינים זה מה שהורס אותנו.
אם נבין שזאת טעות

אהבה
וכך סופו של המחזה
ללא סוף יפה

אותו דבר.
כן, זה אותו דבר.
כל שתיקה,
כל פעם אני מוצאת אצלך.
כל פעם, אותו דבר.

קחי לך את הזמן,
לחשוב ולהפנים.
אל תקחי הכל ללב,
ישנם דברים לא מהותיים.

אז אתה משוחרר
כי אתה מעולם לא היית שלי...

אילו היה לי רק את הכוח להודות,
אילו היה לי את האומץ לטעות.
אילו הכל היה אחרת, מה אז היית אומרת?
אילו הייתי מספרת לך, שאותו אני אוהבת.

אני רק מחפשת מקום
לבכות...

רוצה להגיד, להראות לעולם,
רוצה לצעוק לכולם.
שיראו שאני לא בסדר,
שיראו שקשה לי, שכואב לי

יין
איזה כיף
להרגיש את האלכוהול בגופך
מחמם את לבך
מאפשר לך לעשות את מה שבא לך

עם כל החום והשיעולים
הגוף מנסה לתת לי רמזים
שאני מעמיסה על עצמי יותר מדיי
שהגוף שלי עייף, מבקש
די.

ואילו רק יכולתי להראות אותך שוב,
הייתי אומר לך ברור וצלול,
שאתה פשוט בן זונה.

אהבה
אבל בינתיים קצת עצוב לי לבד
ואין לי חשק לדבר על זה עם אף אחד
אז אני קצת אבכה, אח"כ קצת אצחק
עוד מעט הכל יעבור,

כמו עלה ברוח, עפה ממקום למקום.
אין לי מקום משלי, לא שייכת לאף אחד.

זה המצב הזה,
התקוע הזה,
בגבול הדק בין עצב לשמחה

זה קצת לא מוכר לי,
כל הרגשות האלה.
זה קצת מבולבל לי,
כל השתיקות האלה.

הרי לכל אחד, יש את הבן אדם שלו.
שקשה, שעצוב, שבודד ומנוכר,
הוא שם בשביל להרים אותו,
לדאוג שהוא יחייך מחר.

כי מה הוא בסך הכול?
רגש אחד, מתוך אלפי רגשות.
מה הסיכוי שלו להתגשם?
מכל הרגשות במירוץ,
מה הסיכוי?

רוצה להרגיש את אותה צמרמורת העבורת בכל גופי,
רוצה להרגיש את ידיך הרכות המלטפות אותי.

אני מתה,
מתה מבפנים.
אתה רצחת אותי,
אתה רצחת את נשמתי.

ריק לי.
הכל ריק לי.

שוב זה קרה,
ושוב, זאת לא אהבה

נברח מכולם, נברח מהעולם.
נמציא מציאות חדשה,
נעורר אהבה ישנה.
נתעורר כל בוקר מחובקים

שעת לילה מאוחרת,
ועדיין לא קיבלתי טלפון ממך.
שעת לילה מאוחרת,
ואני שוב בוכה.

וידוי
איך אפשר להגדיר שקר לבן?
שקר שאין בו מטרה זדונית,
או שקר שייטיב עם סובביך,
או שקר שייטיב לך?

אולי פשוט תלך ואל תחזור.
תקח איתך את כל הזכרונות,
אין לי כוח לנסות ולפתור

איפה את, ולאן הלכת?
האם את עוד תשובי?
אני זקוקה לך עכשיו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כל כך מוזר.
כל כך לא נכון.
כל כך לא צודק.

הנה, אני, אני סולחת לך.
נותנת לך עוד הזדמנות. עליי.
כמובן, לא יותר מדי, אז אל תתלהבי.

בא לי להרגיש שלמה. שאני אהיה מאושרת.
לא רק שמחה, אלא באמת מאושרת.

אני אוהבת אותך, יותר מכל דבר שיכול לאהוב משהו.
ואני מתגעגעת אלייך, יותר מכל הגעגועים בעולם ביחד.
אני.

נגמרו כבר כל הדמעות

למה אני צריכה להרגיש את זה?
למה אני צריכה להרגיש כך?
תמיד חשבת שגם את רוצה.
תמיד חשבתי שיש לך סוג של חיבה אליי.

מאמי,
אתה כל כך יפה היום.
בעצם, אתה יפה כל יום.

רק הכתיבה היא חברתי הטובה.
הכתיבה היא המקום שלי.

You did it again, I guess.
You didn't have the brave to show you're face

So happy birthday mom, you know I love you very much and
miss you like hell. Just be strong for us there and be happy
for yourself.

אני עוד אצליח. אתם תראו.
אני אראה לכולם.
אני אעלה לבד על אוטובוס ואגיע לבד לבית הספר.
אני אצליח.

געגוע
אז ניפרד כאן, בינתיים.
אנחנו עוד ניפגש, בשמחות וגם בימים של עצב.

הרהור
האטימות היא זאת שבסוף תהרוג אותי.
הבועה הזאת שאני נמצאת בתוכה מבולגנת כל כך.
אני כל כך עסוקה בעצמי, בחיים שלי, במחשבות שלי.

שוב הפחד בא
ואני דואגת להסתיר אותו עם הגאווה
שאני אראה את חולשתי?
לעולם לא!

להרגיש שלווה עם עצמי, עם החיים שלי, בלי יותר מדי עליות
ומורדות.
עזבו את הריגושים, עזבו את האדרנלין, אני לא רוצה עליות, כי
אחריהן תמיד תבואנה הירידות. ואין לי כוח אליהן, אין לי כוח
להתמודד.
אין לי כוח פיזי, או נפשי, לטפל בעצמי כרגע.

רציתי במקום לנופף לשלום, לצעוק לך דרך החלון
שאני אוהבת אותך

געגוע
אז תתנו לי לבכות, תתנו לי להתגעגע, אל תגידו שיהיה טוב ושזה
יעבור, כי זה לא. ודווקא עם העובדה הזאת כן השלמתי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ואני אסבול, כי אסור.
ואני אמשיך הלאה ואחיה, כי אסור.
אני אשכח ואבליג, כי אסור.
וזה יעבור לי, כי אסור.
ואני לא אוהב, כי זה אסור.

רק עצבות אני רואה בעינייך.
לאן נעלם כל החוזק, כל הכוח?
לאן נעלמה התקווה שבך?

אמרתי לו שלא ידבר איתי יותר בחיים.
אבל לא באמת לזה התכוונתי, רציתי שיחזור, שישאל מדוע.

נכון, זה לא עוזר,
זה לא עוזר להדחיק.
ונכון, זה עוד יפגע בי בעתיד.

אז ככה זה מרגיש לבד?
שאתה יושב בלילה מול המסך, מקליד כמה מילים ומרגיש מדוכדך.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צמד תמונות
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

נוף
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

דיגיטלי ש/ל
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה




אם אין לחם נעשן
פארש.







פקד צדי צרפתי
סטלן בטלן
ביובש.


תרומה לבמה





יוצר מס' 60441. בבמה מאז 5/5/06 10:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לכרמל אבני
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה