|
סקס סקס סקס סקס סקס סקס סקס סקס סקס סקס סקס סקס
סקס סקס סקס סקס סקס....
טוב, אז מספיק עם השטויות- השם האמיתי שלי הוא
אלונה שוסטר ואני עובדת באחד ממשרדי ההוצאה לפועל
בארץ, אמנם לא מנהלת את המקום כמו שקשקשתי, אבל
בהחלט עובדת בכירה...
מצאתי את עצמי משועממת מול ערימות הניירת וככה
התחלתי לצור בהפסקות הצהריים את הקפטן, מגלה בעצמי
תעוזה שלא דמיינתי.
ואם מדברים על תעוזה, תגידו יפה תודה לנתנאל ירמיהו
ששכנע אותי להחשף כך מולכם. זו הפעם הראשונה שאני
מצטלמת ככה, אז אני די מתרגשת, אבל גם מרגישה הקלה
שקרעתי את מסיכת האנונימיות מעל פרצופי
"את צריכה להזהר", אמרתי לה לפני שנתיים, השנה הייתה שנת 2004,
אחרי מלחמת המפרץ השלישית, "אני בכלל לא מבינה למה התנדבת
לעבוד בשבילנו, יכולתי לסדר לך מוצא מכובד מהעניין, בלי לשבת
בכלא וגם בלי להיות מודיעה משטרתית"
|
בצעדים אחרונים הגעתי לארון הציוד, הסרתי את בגדיי הרטובים
והנחתי אותם מקופלים על הספסל בתחנה. התעטפתי בשמיכה העבה
שבארון, מנסה לשרוד, כוחו של הרגל, הרי אין טעם כשהסוף ברור.
יעל פרכסה את פרכוסה האחרון ולא הוסיפה, מביטה בדממה לתקרה.
|
היתה לי פעם אישה, עד שהיא הבינה שהיא יותר נהנית עם נשים
והתגרשה ממני. מצד שני, זה היה צפוי, היא באמת היתה מתעכבת לי
על הפטמות יותר מדי כששכבנו.
|
הוא טבל את ידו במים, מלטף את גופי העירום והרטוב. חשתי את מגע
ידו מבעד למים, חשתי איך חפן בידיו את שדיי, עד שנפלטה אנקה
מפי.
הוא פשט את בגדיו ונכנס לאמבט, איברו זקור ומוכן לפעולה.
לטפתי באצבע חצופה את משולש העונג שלי, מתנשפת מולו בהתרסה.
|
אמרתי לו שמצדי הוא יכול להתאבד, לחתוך לעצמו את הגרון עם
סכין... עכשיו, תאר לעצמך, כמה שזה נשמע פסיכי,במקרה נפלתי על
איש דיכאוני. זה בדיוק מה שהתפרסם בעיתונים שהוא עשה באותו
יום, ממש קיבל את העצה שלי כלשונה..."
|
"אמרתי לו, 'דוקטור, אל תיגע בי בלי לקנות לי ארוחת ערב!!! אני
ליידי אחרי הכל'. בקיצור, אחר כך הוא דוחף לשם פנס ושואל אותי
על השותף שלי, שמחה ברנר... אמרתי לו, שהדרעק הזה ברח עם אשתי
ואני לא רוצה לשמוע עליו...
|
"תגיד...", שאלתי אותו בחיוך, כשבנצי יצא מהמשרד, מפזם שיר
באידיש, "אני מבינה, לפי הקפצות המטבע, שמשעמם לך היום..."
"כן...", פיהק, מקפיץ מטבע על אפו הארוך, "משעמם לי משהו
נורא... בא לי לעשות שטויות..."
|
"הוא... תעצרו אותו!!!", נאבק הפקד בכרישי, שאחז בו באלימות,
אוזק את ידיו, "הוא בישל את הילד שלי!!!"
|
"אני מצטערת על כל מה שעשיתי בעבר", מלמלתי בקול ילדותי, היד
בתוך החוטיני, מלטפת את עצמי, "אבל אני בטוחה שאוכל לפצות
אותך..."
הוא היה מהופנט כשלטפתי את עצמי, נאנקת. אני שונאת להתנהג כמו
ילדה קטנה, זה לא לכבודי, אבל אני רוצה קידום ומהר...
|
לחצתי את ידו וחשתי צמרמורת מוזרה, היה בו משהו שגרם לי אי
נוחות. בתוך לבי עלתה השאלה המטרידה למה נער בגילו נראה מעונב
כל כך ואיך הוא מסוגל לחייך למשך זמן בלי להתעייף, ולמה לעזאזל
דווקא בגיל שבו רוצים להשתלב הוא מסתפר קצוץ כמו בצבא...
|
כשלפתע הוציאה אותה והחלה ללקק את שפתיי כמו חתולה. נשקתי לה
ובידיי משכתי את כתפיות בגד הגוף השחור של הרזונת הזו, חושף את
כתפיה הלבנות. היא חייכה ולקקה את שפתיה, עוצמת את עיניה
כשליטפתי את גופה.
|
"ואם הייתי מכוער, היית אוהבת אותי באותה מידה?", שאל במבוכה
של נער, פותח כפתור ועוד כפתור בחולצתי.
"כנראה שכן", חייכתי, כשנשק לצווארי והחל לנשק במורד גופי...
החולצה נחתה גם היא על העלים בחצר. גם החולצה שלו.
|
"שלומי בסדר, רק שיש לי גידול בצבע סגול כהה על הביצה. הוא כזה
שמנדריק, שהחלטתי לקרוא לו זרובבל. רוצה לראות תמונות?...",
שאלתי שאלה זדונית.
"איחחחחח סבא זה מגעיל....", העווה ציון את פניו בגועל, כאילו
שתה הרגע חלב חמוץ. לרגע אחד יכולתי להישבע, שהפנים שלו נה
|
"אויש, זה בסדר", הוא צחק כשנבהלתי, "האמת היא שנשים ממש לא
עושות לי את זה."
"אתה... מתרומם?" שאלתי כשנרגעתי.
"אני די מעדיף את הכינוי הומו... אחרי הכל, אני עמוס השוטר, לא
הלוויין", חייך אליי שוב, "את יכולה להתלבש גם לידי, אם בא
לך..."
|
הוא יצא וחדר שוב.
צרחתי. יש לו זין ענקי וזה כאב כאבי תופת. השלכתי עוד רימון
החוצה.
הוא חדר שוב, ממליך אותי בשרביטו לאשה אמיתית.
צרחתי. גמרתי. זהו.
|
"תשתקי..." צחקה עד ששדיה רעדו והגישה כוס לפי, "פשוט
תשתקי..."
"אבל אני לא..." ניסיתי למחות אך מיץ תפוזים מהול בוודקה כבר
מילא את פי. חלק ממנו נשפך עליי, בדיוק כשהחלה לפתוח את החזייה
השחורה שלי והטיפות נצצו על עורי הבוהק.
|
הוא לטף לי את הבטן ופתאום ידו החלה לגלוש לתוך התחתונים
שלי...
"מה אתה... עושההה..." נשמתי בכבדות.
"עושה לך טוב", חייך בממזריות וידו חודרת לתוכי, "החבר החנון
שלך עושה לך דברים כאלה?"
|
"קודם כל, תרגיעי...", נחם אותי הנהג ושם בקולי קולות עופר
בכי, "לא משנה מה הבעיה, אני בטוח שתצליחי לסדר את זה עם בעלך
לעתיד... ואם זה בגלל שהוא רוצה שתמצצי לו, אז תמצצי לו... אז,
לאן את רוצה?"
|
"שלום, פקד ציגלר!!! תסלחי לי על החוסר נימוס, אבל אני עסוק
כרגע", אמר, מסתיר בידיו את המסך.
חייכתי אליו את החיוך החביב ביותר שיכולתי לפברק והסרתי את
ידיו מהמסך. לכל אורכו ורוחבו של המסך, בלטו זוגות שעסקו במשגל
סוער, בתמונות וסרטונים שראיתי באתר.
|
שלושה כפתורים היו פתוחים בחולצתה, זה די לא אופייני לה, אצלה
הכל סגור, גם הבעות הפנים... הסתכלתי על השדיים שלה, הם היו
גדולים ונפוחים מתמיד, עלו וירדו כשנאנחה, אפילו הפטמות שלה
בלטו מבעד לחולצה.
אני מניאק אם היא לא עברה נתוח בחופשה, חשבתי לעצמי...
|
הזרקתי לעצמי את הנסיוב, מעווה את פרצופי בכאב... סוף סוף חזרו
לי כוחותיי ואני יכול להמשיך את המשימה בכדור הארץ מבלי לפחד
מהוירוס... נותר רק לשאול למה אני מרגיש כאבים נוראיים בתחת...
|
היא צחקקה ופתאום תפס ומשך בשערה, גורם לה להאנח בכאב... היא
נאנחה בסיפוק והושיטה את ידיה אל מאחורי ראשה, בין הסורגים...
ידיו ליטפו את ידיה בחושניות, מתרכזות באצבעות, והדבר הבא
ששמעתי היה רעש אזיקים.
|
אי שם בגבהים
אני והיא מתעלסים היום
|
הוא מצפה שכמו ציפור
אעזוב את קני
ארפרף ואעוף
משחק לי משחק קלפים משונה על הגוף
|
ואז הוא אמר
בסך הכל רציתי שתבואי אליי
עירומה ממסכות
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "זה בסדר.
הולכים להוציא
לי את זה בניתוח
מחר."
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השומה?'
לא שומע טוב |
|
