|
סופה כבר סירסו להיות רגילה
אבל היא בשלה
עצמאית
בודדה
|
ומדוע
זה הזמן דוחק כל-כך
את רגליי
בזעזוע
|
דף לבן
מרופד
נקודות אפורות
רמזים
ואבק
וחלון
|
כבר שנתיים-שלש
דועכת
לא ניתן
לו ניתן
לא היה
|
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
