|
סופה כבר סירסו להיות רגילה
אבל היא בשלה
עצמאית
בודדה
|
ומדוע
זה הזמן דוחק כל-כך
את רגליי
בזעזוע
|
דף לבן
מרופד
נקודות אפורות
רמזים
ואבק
וחלון
|
כבר שנתיים-שלש
דועכת
לא ניתן
לו ניתן
לא היה
|
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
