[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי קאלור אן לה לונה
בתרגום חופשי מאיטלקית - חם על הירח

קצת ממני -
אור בשבילי הוא עצם היופי
אהבה בשבילי היא דרך האושר
ומוסיקה בשבילי היא הווי החיים עצמם

דעו תמיד שהאושר הוא דרך חיים,לא מטרה.

שלכם מכל הלב,לונה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ידעתי שהיא לא ממש מתחברת לקשקושים שלי, אז פשוט אמרתי לה שהיא
יכולה להאמין באותה צורה גם בטורונטו,בקטמנדו,בריו - זה יהיה
אותו הדבר, ושלוס אנג'לס זה לא אלוהים. גם היא לא.

...הרבה פעמים חשבתי לעצמי שאולי הדבר היחיד שיכול להזדהות אתה
זו תמימות שרק ילדים יכולים, שלא תמיד טוב להם אז הם רוצים
להאמין שיש מקום אחר. ככה, ישיר, כל כך תמים...זהר כבר לא כל
כך ילדה, ואצלה זה הרבה יותר מזה.

בערב ראש השנה לבשתי שחור.
כשנכנסתי אל דודה מרגי לדירה כולם הסתכלו עליי נורא מוזר, כי
אצלנו במשפחה אין דבר כזה - בראש השנה לובשים או לבן, או עוד
יותר לבן, בלי פשרות.

...לרגע הוא פשוט עמד שם והסתכל עלינו, כאילו שואל את עצמו אם
הוא נסחף קצת, אולי. רגע אחד כזה, של חשבון נפש. יכול להיות
שאחרי הכל הוא עדיין טיפה בנאדם...? רגע אחד, ואז זהו, חזרה
לעמידה הזקופה ולמבט ההוא בעיניים...

לא, אני מחליט, לא אכפת לי, ונרדם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
do not be afraid, stop protecting your soul
Let those volcanoes in your eyes to explode
Set your body free, let yourself calm down and fly
Stay with them in this snowy white sky

בלדה
אבקש את סליחתו של האדון אנטוניו ויוואלדי על הפרת זכויות
יוצרים,
בחיי שזה לא היה בכוונה.

אני רוצה לצעוק
אבל חלול
ואין קולות
ופה לא שומעים
ובראש שלי יש רק דפים לבנים

לאדם היחיד שאני יכולה היום במבט לאחור, כשאני קצת
יותר מבינה, לומר שאהבתי, וכל-כולי אהבתי.

לא חיים אחרים, כי אם מימד אחר
שאותך, אולי, קצת פחות חסר

לכל המתאבדים למיניהם, בטון שנע בין ציניות לשמאלץ מובהק.
מוקדש בין השאר למתאבד האישי שלי ש.ל ז"ל.

בממלכת השקר
האש מאיימת לדעוך

קובץ שירים
תמצית סבלם העמוק, התמידי ואף האובססיבי של אנשים המתעקשים
בשטחיות מה לחיות באי רצון ממה שהם וממה שלהם, ובשאיפה מתמדת
אל דברים שהם במודע בלתי ניתנים להשגה.

קריאה נואשת אל החוץ האינסופי
אל הרחוקים הזעירים שלא יכלתי לראות

השיר הזה הוא שיר זיכרון
לכל הדברים הקטנים ששכחנו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני, זאת לא אני ,תהיו בטוחים...

אז זהו, שרק אני יודעת מזה. זה הסוד הקטן והמרושע שלי, ואף אחד
מכם לא יידע אותו אף פעם. אני היחידה שתדע.
אני זו שאסתכל עליכם, משחקים אל תוך התפקיד שאני בניתי
בשבילכם, ואצחק.

היא ואני
את המכתב הבא כתבתי לך, אחרי שבפעם המי-יודע-כמה ריסקת אותי
למליון חתיכות, בעוצמה שלא תתואר במילים.
בנוסף, קטע קצר שצורף לאותו מכתב, שאמור להבהיר לך את מה שלא
הבנת במשך כל הזמן הזה - שהיה אכפת לי ממך באמת. עדיין.

האם האמנת אי פעם שתוכל לשמוע את לבך נשבר?

בנוסף לכל הדברים הרגילים, תמיד היה לנו את הדבר המיוחד הזה
שלנו, שלי ושלו...ה"סוד" הקטן שעושה לנו נחמד, והוא מדהים
ומרגש וסוחף ועם זאת כל כך טבעי...אתמול זה נהפך לסתם עוד
זיון.

אתה, ועוד לא מעט כמוך המשובצים באותה נקודה, באותו תפקיד
בחיים שלי, רודף אותי.לפעמים יוצא לי לחלום את מה שקורה כאן,
עכשיו, כל הזמן. אני קמה מבועתת, ואם אין לי כוח לקום - ממשיכה
לישון, בידיעה שבבוקר אני אשנא אותך, את כולם, ואת עצמי - יותר
מכולם.




החוסר אונים הזה
של לא לדעת אם
הסלוגן שלך
אושר, יותר גרוע
מהמבדקים לטיס.


איתר מחפש
תירוצים להשוויץ
בהישגיו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 12581. בבמה מאז 29/4/02 21:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקאלור אן לה לונה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה