|
אלף תשע-מאות שבעים ותשע
מושון היה חייל, הוא שירת בלבנון...
הקול אמר "מושון, אתה אינך מאושר."...
לפתע נכנסו המחבלים לחדר אותו התק...
(המשך בעמוד ד/2)
|
It's in the pre-dawn glow that I'm finally walking home.
|
לא כל הרופאים יודעים מה הם עושים. רופא הכפר, עוד אמריקני
חייכן, הגיע בבוקר, ומשנוכח לגלות, להפתעת שנינו, שהכאב חלף,
הורה לשחררי. "לא כואב, לא מנתח", טען. אנחת הרווחה כנראה
נבלעה בחיוך הרחב שחייכתי והודתי לו על כל הדברים שלא עשה.
|
את אליל נעורי הייתי מחליף כל שבוע בערך. במבט מפוכח יחסית
לאחור, אני יכול לומר שכנראה כולם היו הגשמה מסוימת של מאווי.
הם עשו דברים שרציתי לעשות ופחדתי, אמרו דברים שרציתי לומר
והתביישתי, או פשוט הביעו רגש מסוים שהרגשתי ולא מצאתי איך
להביע.
|
כך מובילה היא חזרה גם את האב שבנדודיו הגיע גם לכאן, מחבקת
שוב את האם, אשליה אינטראקטיבית של קור רוח שקט, כי כשתקום
בבוקר המחרת למיטתה הריקה ממנו לנצח, יכה בה הצער שבשנתה נרדם
אף הוא, ולמול מלקותיו חסרות הרחמים תיפול שוב מעונה.
|
הוא הביט בחדר אליו עמד להיכנס, חיפש חצי שניה בה המפלצתון
יתרחק מהפתח, נכנס במהירות, וכבר היה שני חדרים משם, בחדר שידע
שיהיה ריק, כשהפצצה שהניח קודם התפוצצה לאש ואבק, לוקחת איתה
את המפלצתון ממנו חמק לעולם שכולו מוות, ופוצעת עוד אחד בהדפה,
כך ידע לפי הצווחה
|
בעיני עצמו היה הוא חד משמעית כישלון, וגם בעיני אמו ורוב
המעטים שהכירוהו. הוא היה יושב בפאב, קומתו הנמוכה מתעצמת בשל
עריריותו, מגובן מעל השולחן, מצונף מעל כוסו האחת.
|
הזהות חומקת לאיזה נופך מסתורי, רומנטיקה של חמש בבוקר, יום
חורפי צלול, ומסגד משחיר בראש הגבעה שמולי על רקע אופק זורח
בוורוד בהיר עכשיו, מתנשא מעל הכפר.
|
כי מילים הן חייו. הן הכל. לכל דבר יש מילה, ומילים מגדירות
ממשותו של כל דבר. היכן שפיזיקאי רואה כאוס, הוא רואה תבנית,
תבנית מסודרת ונקיה המורכבת מאותיות על גבי אותיות המתחברות
במילוני דרכים שונות ויוצרות משמעות לכל.
|
They will disappear with a twist of a button and so will
I am not being even remotely like them - free?
|
Trying to get along, in the world of the strong,
of the fittest, the clever, society is wrong.
I'm hung down the tree of my own disagree,
and the more I watch down, the more I see,
how much I don't belong.
|
The world in my head
Is so much more
|
And you believe the lies? I don't.
|
Illusions spank me with conclusions whip me with, oh agony I
cant even describe,
and in the end there is no light there's just a clouded
little fucking little narrow fucking tunnel down to stride.
|
Massive quantities of water sing,
cursive waves are dancing wildly,
bold they crawl over each other,
sandy haven they caress blindly.
|
It was the point of no return from which they pushed me
over
I never thought an endless fall would ever seem so swift
With images of memories and long forgotten truths
I kissed uncompromising ground with an embracing hit
|
Fight, against no matter the fuck what,
about anything you care, there's someone to not give a fuck
|
A flower, waiting to unfold, living, self deceiving,
surrounded by a cold,
forcibly poured into a sensible mold, behold a story must be
told,
a quest for glory, a hunt for lost gold.
|
Red carpet hid the blood, envy led to painful fraud,
violent reaction. Friction? Fucking science fiction.
|
Wrath, concentrated, every time, now and then,
spun is the wheel of my loomed discontent.
|
Loveably murdered, warmth in the knife swung, there's no
mistaking.
|
The eyes on my invisible reflection lie,
they cry, shed tears on my invincible erection.
Protection, easy to wear and easily worn out,
don't shout, whisper to my ear your black doubts.
|
Bushes mask demented urge, women run from pain, not lured,
black straps painted, steins so crude, on the red sheet, red
meat eaten raw, rudeness never seemed so rude.
|
The constant flickering of eyes
caressing walls and strangers
|
It's too late for now, it's too dark,
the train had far gone, to embark,
on a further dimension of sorrow,
like a match that was lit to a spark.
|
לנצח עיר נפשי השוממה וכנסיית מוחי,
פתוחות תמיד תהיינה לי, ביקור במחוזות תוכי.
|
אור לבן שוטף,
כמו הים עוטף
התודעה.
|
Ambiguous with carelessness, not quite indifferently
withdrawn,
from every person passion action thought awareness or
reaction,
only waking to grim dusk and leaving at wry dawn.
|
שערה נרטב בגשם -
היא חושבת על הקסם.
|
Words, destined words of shattered dreams, emerge,
painfully, from molten fingers.
|
כה אפל הוא הלילה
מתחתית כוס ריקה,
כה עמוק צערו של אדם
|
וכמעט ללא קול היא נישאת ברקיע,
ככוכב הנופל אך לעד לא מגיע,
אל חיבוק של הקץ וידיו הגרומות.
|
ינקתי חלב, שיחקתי בחול, נשקתי לשד נערה
|
עד כמה בנאלית היא, המציאות?
עד פחות או יותר שתמות.
|
Constructing a staircase
from the darkness,
using words
|
"היה הוא איש ידו בכל", יאמרו מעל קברי
פנים חיוורות יזעיפו מעל קדרות שחור הבגדים
ילדה קטנה עם פני שטן את נשמתי תיקח
"היה אמיץ, לשווא, אמנם, אך אנא תנסה", תאמר לי ותדמים
|
לשנוא, לאהוב - בד בבד,
מרחוק,
מקרוב,
|
לו הייתי חושב,
וחושב גם שזה יעזור,
הייתי מוחה וללא מעצור
|
האדם הראשון שתודעתו הומרה לישות דיגיטלית איבד את שפיותו לאחר
מספר מילישניות.
|
Consequences. It had always been consequences. Time, after
time, after time, they never seem to learn... So once again,
I roam the land, seeking for a change, for some repentance.
|
He felt like in some spaggethi western as he stood there in
the emptied street, the light rain dampening his long, black
raincoat and his long, black hair, both waving in the
whistling wind. Yep, just like the final showdown scene, in
which the hero is fa
|
Somehow the image of the small rat methodically chewing the
face off the bigger, dead rat, among the thick layer of dirt
covering the subway tracks evenly, seemed very much in place
in a city like New York
|
טראנס (בע"מ).
אפוס רחב יריעה (6:35 דקות).
|
התפוז האלקטרוני.
בריין דאנס חורך אוזניים מוקרם בגרוב ממוחשב.
|
פיסת מלודיה אלקטרונית.
5:15 דקות.
|
אלקטרו הארד קור.
ברייק ביט עצבני.
מה עוד צריך?
|
Brilliant Samual L Jackson quotes from pulp fiction mixed
into this hardcore breakbeat track.
|
|
|
עסקה טובה היא
עסקה בה שני
הצדדים בטוחים
שדפקו זה את זה
אפרוח ורוד
מסביר מדוע גן
החשמל אינו מקום
לבצע בו עסקאות,
טובות או בכלל. |
|
